מי שיסתובב בבית העלמין של קיבוץ אפיקים, יראה קברים רבים של "בוגרי" הקיבוץ, שקבורים כמנהג ישראל, לכיוון ירושלים. אך קבר אחד, יוצא דופן, פונה אל עבר הגולן, יש שיגידו דמשק. וזהו סיפורו…
הכל מתחיל אי שם באלג'יר לפני כ150 שנה כשסבא רבא של ראזק, שמיוחס לצאצאי מוחמד, הנהיג מרד באלג'יר נגד הצרפתים. המרד חולל סערה גדולה וארוכה בצרפת, ולקיצור התהליכים, בסופו של דבר הוא הוגלה לדמשק ואיתו אלפים מבני אלג'יר שנהו אחריו, חלקם התפזרו למרחב סוריה, הגולן וגם לארץ.
גם ראזק הנין מתגלה כמהפכן בנפשו, ולמשפחתו שטחים גדולים בין הגולן, החורן ועד הר תבור (אשר את חלקם יעביר/ימכור להנהגה הישראלית לטובת הציונות). במסגרת שיטוטיו בשטחי משפחתו בשנות ה-30, הוא פוגש את הקיבוצים ההולכים ונבנים בכל המרחב, ונפשו נקשרת בנפש הציונות והקיבוצים. הוא אפילו מנסה להתקבל לקיבוץ אפיקים, אך לא מתקבל באותה עת.
הוא מתחבר לחברי המחלקה הסורית (ערבית) של הפלמ"ח בשנות ה-40, ופועל יחד עם נציגי ההנהגה בישראל לשמירה על אדמות החורן. בהמשך נפשו המהפכנית מובילה אותו לצרפת בשנות ה-50, ושם הוא מתחבר אל המחתרת האלג'ירית, ממשיך את חלומו של סבו על אלג'יר אחרת. אך לא רק על אלג'יר הוא נלחם.
המרגל של המוסד
באותן שנים, יצחק שמיר, משמש בתפקיד בכיר במוסד, והוא נשלח לצרפת למשימת גיוס. בצרפת באותה עת יושבים אנשי לח"י, שלתפקידים בכירים במשק הישראלי הם אינם יכולים להתקבל, אך לשורות המוסד בהחלט יכולים. חלק מאנשי הלח"י, מציעים לשמיר לגייס אחד, ראזק שמו. הגיוס מבוצע, ולמעשה, במסווה של שירות למען המחתרת האלג'ירית, וקשרים רבים שיש לו במדינות ערב, מתחיל ראזק להעביר ידיעות איכותיות למוסד הישראלי.
ראזק המשיך במסעותיו ברחבי העולם, כשעלילות רבות מקיפות אותו. הוא מספיק לכתוב ספרים, בהם הוא יוצא נגד המשטרים במדינות הערביות, שלא דואגים לתושביהם אלא רק לעצמם, ולעומתם מתאר את מעלותיה של ישראל. הספר הזה יוביל לפסקי הלכה בעולם המוסלמי, שמתירים לפוגשים בו להרוג אותו כ"מצווה". אחרי עשרות שנים שהוא נע ונד, מתחבא ומתגלה, הוא עולה בערוב ימיו לישראל.
היום המאושר בחייו
בארץ הוא נפגש עם יצחק שמיר, ראש הממשלה באותה עת, ומפעילו בעבר, וזה האחרון מעניק לו תעודת זהות ישראלית, כשראזק יגדיר את היום הזה כמאושר בחייו. הוא מחליט גם על שם יותר "הולם" למי שמחזיק באזרחות כזו, ומשנה את שמו הפרטי לדב, ואת שם משפחתו, לגולן, שם שמרמז באופן סמלי על אדמות המשפחה במאות האחרונות.
הוא יגור בכל מיני מקומות בארץ, אך הוא נפטר בעת שהוא גר במושבה מגדל. בצוואתו הוא מבקש שדרכו האחרונה תסתיים בקיבוץ, איזה קיבוץ? אותו קיבוץ אליו ניסה להתקבל עשרות שנים לפני כן. קיבוץ אפיקים. וכך אחר כבוד, הוא נטמן באדמת אפיקים. כשרגליו פונות אל אדמת הגולן. ושמו, דב גולן. מוסלמי, ציוני, וסוכן בשירות המוסד.
ראוי להזכיר שמי שבעיקר עסק בחשיפת הסיפור הוא מורה דרך בשם אבי סגל, יחד עם המועצה לקידום המורשת הישראלית, מוקי צור ועוד.
אביתר ליכטמן הוא מורה דרך ומרצה, ניתן להזמין את הרצאתו לחודש שבט – 0547728242
