ההשתקה הגדולה בהיסטוריה.
מעולם לא השתיקו מעטים כל כך מידע רב כל כך מקוראים רבים כל כך. חסימת החשבונות של האיש החשוב בעולם תילמד כנראה בספרי ההיסטוריה, בתור קו פרשת המים.
הפרוגרסיבים חצו את כל גבולות הנראות שהציבו לעצמם והחלו להתנהג באלימות ממש, בלי תחפושות של הוגנות מדומה. כבר לא מדובר על השתקת 'קומץ הזוי', גם לא על 'גורמים מסוכנים'. מדובר על השתקה כפשוטה של האיש שמהווה פה למיליוני אזרחי ארצות הברית.
1+זה לא רק בארה"ב. כעורך הדיגיטל של ערוץ טלוויזיה בישראל אני מתמודד כל יום עם השאלה הנצחית – כמה לפרסם, איפה לעצור. מה אפשר לצייץ בלי להסתכן בחסימה, איזה פוסט אפשר להוציא בלי שנפגע מזה. הטור הזה, לדוגמה, כנראה לא יפורסם ברשתות החברתיות. אנחנו עדיין לא רוצים להתאבד.
הפרדוקס של הליברלים, אבירי חופש הביטוי, שמשתיקים כל הזמן כל מי שמאיים עליהם, יכל להיות מצחיק, אלמלא ההשתלטות על כל מוקדי הכוח. האקדמיה, מערכת המשפט, ומעל הכל הכוח העולה של הרשתות החברתיות. אשכרה קומץ הזוי של כמה סהרורים שמחזיקים את טוויטר, פייסבוק וגוגל – מחליט מה העולם ישמע, איך יתחנכו הילדים, מה הציבור יחשוב, והחל מהשבוע האחרון גם מי ידבר ומי ישתוק.
רק לפני כמה ימים חשפנו בערוץ שלנו חלק מהשיטות של ענקית המידע גוגל. המנכ"ל דיבר עם כל העובדים על 'יום שחור' כשטראמפ נבחר, ואחת מראשי החברה סיפרה כמה בכתה כששמעה על תוצאות הבחירות.
ואז השתנו האלגוריתמים, והחלו להתרחב החיפושים המוגדרים 'פוגעניים' בגוגל, כך שתפוצת התכנים שתומכים בטראמפ הוגבלה מאוד. עוד כתבה שהפצנו באופן חלקי ביותר כדי שהחשבונות שלנו ברשתות לא תצטרפנה לחשבונות טראמפ.
1+זו רק דוגמה אחת מתוך ים של סתימת פיות, שנותר לתהות עד כמה היא השפיעה על הבחירות בארה"ב, עד כמה היא תשפיע על הבחירות בישראל, ומי בעצם מחנך את הילדים שלנו.
איזה כיף לחיות בדמוקרטיה!
