מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020 פורסם היום (שני), והוגש לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. הפרויקט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הנערך זו השנה ה-18 ברציפות, בחן הפעם את מערכת היחסים בין חרדים ללא חרדים, בין יהודים לערבים, בין הציבור לממשלה ובין הציבור למשטרה על רקע משבר הקורונה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם היום (שני) את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020, אשר משרטט תמונת מצב בנוגע למידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור כלפי השירות הציבורי. הפרויקט, שנערך זו השנה ה-18 ברציפות, בדק בין היתר את מידת האמון במערכת הבריאות, בממשלה ובמשטרה – במיוחד ברקע משבר הקורונה, ונערך בחודש יוני – ופעם נוספת באוקטובר.
על פי הסקר, נראה כי מוסדות המדינה שומרים על סדר דומה במדרג מדד האמון, ובכל זאת – בהשוואה לשנים קודמות, חלה ירידה ברוב המוסדות. לא זו בלבד, בכמה מוסדות נרשמה ירידה נוספת באמון הציבור בין שתי המדידות ביוני 2020 ובאוקטובר 2020.
בקרב הציבור היהודי, צה"ל נמצא בראש רשימת המוסדות מבחינת רמת אמון הציבור, אך גם כאן חלה ירידה משמעותית, מ-90% אשתקד ל-81% אמון באוקטובר, והוא הנמוך ביותר מאז 2008. כמו בכל שנה, גם השנה נמצא נשיא המדינה עם אחוזי האמון הגבוהים ביותר אחרי צה"ל. הסקר מראה כי האמון שהציבור היהודי נותן בו יורד מ-71% בשנה שעברה ל-63% ביוני ול-56% באוקטובר.
ירידה משמעותית נראתה גם באמון בבית המשפט העליון, מ-52% ביוני ל-42% באוקטובר. מעט אחריו, המשטרה עם 41% והתקשורת עם 32%. סוגרות את הרשימה: הממשלה – 25%, הכנסת – שהאמון בה צנח ל-21% מ-32% שנרשמו ביוני – והמפלגות – שהאמון ירד ל-14% בלבד.
1+בכל אחת ממערכות היחסים שצוינו לעיל יש החמרה בין שתי המדידות. מהנתונים עולה כי שיעור המעריכים שבישראל מתקיימת סולידריות חברתית רבה עמד באוקטובר 2020 על 17% בלבד, המדידה הנמוכה ביותר בעשור האחרון. מדובר בירידה ניכרת מערכי השיא של כל השנים, שנמדדו ביוני האחרון (33%).
יש צניחה בתיאור מצבה הכללי של ישראל: בשנה שעברה מחצית מהישראלים חשבו כי מצבה של המדינה טוב או טוב מאוד, ואילו ביוני האחרון חלה ירידה ל-37% ובאוקטובר נרשמה ירידה נוספת ל-32%. לצד זאת, כשני שלישים מהישראלים (64%) סברו באוקטובר כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו, לעומת 76% ביוני האחרון.
מהרשות השופטת נמסר כי "מהמדד שפורסם עולה כי מדובר במגמה כלל עולמית של שחיקת אמון הציבור במוסדות דמוקרטיים שלא פסחה גם על מדינת ישראל. כך למשל, בית המשפט העליון האמריקאי זוכה, על פי מחקרים שנערכו בארצות הברית, לרמת אמון של 38% בלבד. מגמה זו בהחלט מעוררת דאגה ומחייבת בחינה ולימוד. הרשות השופטת אינה מקלה ראש בשחיקת האמון של הציבור במוסדות המדינה, ובית המשפט העליון בכללם. היא שוקדת ותמשיך לשקוד כל העת על בדיקה ותיקון של הטעון תיקון והיא תלמד את הדו"ח ותבחן דרכים להתמודד עם שחיקה זו".
1+"יש להבחין הבחן היטב בין חתירה לחיזוק ולשימור אמון הציבור ברשות השופטת, ובין הרצון לרצות ולעורר אהדה ציבורית. אמון הציבור ברשות השופטת מותנה בראש ובראשונה בהיותה מערכת עצמאית, בלתי תלויה, מקצועית וא-פוליטית. נאמנותה נתונה לציבור בכללותו ולכל פרט מן הפרטים המרכיבים אותו, ואין על החלטותיה מרות זולת מרותו של הדין. זהו "המערך הגנטי" של הרשות השופטת והוא הכרחי כדי להבטיח שהציבור יקבל ויקיים את הכרעותיו של בית המשפט – שהן לא אחת הכרעות קשות ולא פופולריות – גם אם הן אינן תואמות את השקפותיו של מי מן הציבור בעניין כזה או אחר".
