הסיפור באדיבות מוזיאון מגדל דוד
'נחום' הופך ל'חזן'
אי שם בשנת 1877, נולד בבגדאד יהודי בשם בן-ציון נחום. כבר מגיל צעיר התחנך הנער בן-ציון אצל רבני בגדאד, הוסמך לרבנות ותוך כדי כך, נודע שמו כחזן מצטיין.
המוניטין שלו היה כל כך ידוע עד כי שם משפחתו שונה מ-'נחום' ל-'חזן'. אפילו בני בגדאד המוסלמים השתאו מכושר החזנות שלו, ודרשו ממנו לשמש כמואזין. להצעה שכזו יהודי בבגדאד לא יכול לסרב ועל כן הרב בן-ציון בחר להימלט ולעלות לישראל בשנת 1898.
בן-ציון בחר לגור בירושלים, ובמשך שנים חי בשכונת הבוכרים כשהוא מרחיב את ידיעותיו וכותב חידושי תורה. כל זה המשיך עד שגויס לצבא העות׳מני כמשגיח כשרות בזמן מלחמת העולם הראשונה.
3+לאחר המלחמה שב לירושלים ובשנת 1923 בחר להקים בתוך העיר העתיקה, יחד עם הרב ניסים נחום, ישיבה חדשה בשם ״ישיבת פורת יוסף״. לימים אחת הישיבות החשובות ביותר בארץ ישראל. מעניין לציין כי אחד מתלמידי הישיבה היה הרב עובדיה יוסף אשר התקבל לאחר שהרב בן-ציון התוודה לכשרונו והחליט לממן את לימודיו בעזרת משכורתו שלו.
3+עם השנים, הרב בן-ציון מונה לרב הספרדי הראשי של הרובע היהודי ובכך קשר את גורלו עם גורל הרובע היהודי בשנים הבאות. עם קום המדינה ופרוץ מלחמת העצמאות, הרובע היהודי נקלע למצור – נקודת השפל והקושי הגדולה בתולדות הרובע בעת החדשה.
אש חיה לעבר הרב
במציאות חיים מורכבת של רעב ופחד מוות, הרב בן-ציון המשיך לשמש כמנהיג רוחני של העדה הספרדית בעוז ובביטחון, כאשר לתפקידו הייתה חשיבות גדולה מאי פעם. בסופו של המצור הממושך, מפקדת ההגנה ברובע החליטה על כניעה. הרב בן-ציון, יחד עם הרב האשכנזי הראשי, הרב מינצברג, נשלחו אל מפקד הלגיון הירדני, עבדאללה- תל, עם דגל לבן, להודיע על כניעה ולדון בתנאיה.
בעודם מפלסים דרך בין הסמטאות החרבות ומניפים בדגל הכניעה נפתחה לעברם אש חיה. הרב בן-ציון שנפצע מרסיס, צעק בערבית אל החיילים הערבים לחדול מהאש עד אשר הם אכן הפסיקו.
3+ג׳ון פיליפס, צלם אמריקאי שתיעד את יום הכניעה עם מצלמתו העיד על הרושם שהרב בן-ציון הותיר בו במפגש עם עבדאללה-תל. הוא סיפר כי: ״פניו נסרטו מרסיס בדרכו מן העמדות היהודיות אל קו העמדות הערביות. הוא התעלם מפציעתו ונעץ מבט אומר סמכות במיג'ור תל".
במפגש עצמו עבדאללה-תל דחה אותם באומרו:״לא אנהל משא ומתן אלא עם נציג הצבא הישראלי״. כך הרב בן ציון מצא את עצמו חוזר לעמדות ההגנה על מנת לדווח על דרישתו של תל כשהוא חולף על חיילים ערבים, חלקם מחייכים במה שנראה כשמחה לאיד וחלקם מתבוננים ביראת כבוד בדמותו של הרב הפוסע חזרה בראש מורם.
3+כך הגיעה הקץ על המאבק היהודי בעיר העתיקה ויחד עם שאר תושבי הרובע הרב בן-ציון יצא לגלות מהמקום שהיה לו בית מאז 1923 עת הקמת ישיבת ״פורת יוסף״. בן-ציון הירושלמי לא זכה לראות בשחרור הרובע ב-1967, הוא נפטר ב-1951 בעודו מצוי במעין 'גלות שנייה' מהרובע היהודי כשגר בקטמון.
