לאן נגזל הכסף הציבורי, בחסות כחול לבן והשרה לשוויון חברתי,
מתחת לראדר של נבחרי הציבור ואזרחי מדינת ישראל?
חדשות לבקרים אנו נתונים תחת מתקפה של שטיפת מוח בתקשורת בנושא העברת כספים להתיישבות ולישיבות על חשבון העניים, סלי התרופות, בעלי עסקים שקרסו בתקופת הקורונה, אנשי הפריפריה, ועוד רשימה ארוכה של בעלי צרכים הנזקקים לסיוע מתקציב המדינה כדי לחיות בכבוד וכדי לחיות בכלל.
בעלי המונופול הללו על הצדק והשוויון, שכחו להביט במראת הצדק שלהם לטובת הכלל. בימים אלו ממש, בתקופת משבר קורונה מועברים כאן כספי עתק לרשויות המקומיות, לטובת קבוצת מיעוט המסכנת את זהותה המשפחתית היהודית של מדינת ישראל. השרה לשוויון חברתי מירב כהן מעבירה תקציבים לרשויות כדי לממן מרכזי להטבי"ם.
מקריאת דברי אגודת הלהטבי"ם נזעקת כאן שאלה מוסרית, למה? למה בתקופה כל כך קשה במקום להעביר את הכספים לטובת החברה הכאובה מעבירים למיעוט קיצוני רדיקלי? למה לגרוע תקציבים אלו מסל הבריאות? במקום לדאוג לטיפולים רפואיים מצילי חיי אדם נדאג לכספים שתומכים בניתוחים לשינויי מין ביולוגי?
למה במקום לדאוג לעניים שאין להם כסף לאכול נממן מרכז תרבות להט"בי? למה במקום לדאוג למשפחות קשות יום, לעולים חדשים, למעונות, לחינוך, למקומות תעסוקה ניתנת העדפה מתקנת לאנשים אלה?
למה במקום לחזק את הזהות היהודית, נחזק תרבות שכבר קורסת בעולם ומקריסה את אירופה? למה לחזק תרבות ואידיאולוגיה מבלבלת שמכניסה את כולנו להיות שפני ניסיון בתהליך שכשל? ועוד שאלות למשמע ולקריאת הדברים הנ"ל.
איפה כל נבחרי הציבור? איפה דורשי הצדק החברתי? לאן נעלמתם כאשר יש כאן עיוות מוסרי, צביעותי, הממן הרס משפחתי, חברתי, לאומי בחסות תקציב המדינה.
חיזוק זהות להטבי"ת היא לא טובת הפרט. היא הרס התקשורת הבריאה בין שני המינים שפוגעת בכולנו, הן כפרט והן ככלל.
