במתחם קבר הרמב"ם בטבריה פועל מרכז מבקרים ייחודי, המגולל את קורות חייו ופועלו של ה'נשר הגדול' – הרמב"ם. המרכז עומד בנשיאותו של הרב ימין לוי ובראשותו של הרב חיים פוגל. במרכז המבקרים מוצגים כתבי יד נדירים, הוצאות דפוס ישנות ועתיקות ופרטי אומנות העוסקים ברמב"ם, בתורתו ובספריו הרבים.
מידי שנה נערך במרכז כנס הרמב"ם השנתי אליו מגיעים מבקרים רבים מכל רחבי הארץ. השנה, זוהי השנה ה-12 לכנס הרמב"ם שנערך בצל מגבלות הקורונה, ואולי דווקא בזכותה הוא זוכה להיקף וחשיפה גדולה הרבה יותר מבכל שנה. "כמעט חשבנו להתייאש ולהפנים שהשנה הכנס לא יוכל להתקיים", אומר לי הרב עתניאל מנצור, מנהל מרכז מורשת הרמב"ם, "אבל החלטנו דווקא למנף את הקורונה לטובתינו וליצור כנס מקוון, עם חשיפה גדולה יותר ויכולת להגיע לאנשים רבים יותר מכל רחבי העולם".
כפי שמספר לנו הרב עתניאל, מנהל תוכן במרכז, הכנס במתכונתו הנוכחית מופעל בשיתוף פעולה של הרב איתיאל בר לוי, ראש אגף לתרבות תורנית ועם הממונה שלו בטבריה – מר שמוליק ברבי. הכנס עצמו יחולק ל-3 חלקים ויועבר בחלקו הראשון בשידור חי באתר המרכז ובערוץ 20.
4+חלקו הראשון של הכנס יתחיל ביום שישי והוא יהיה מיועד לתלמידי החמ"ד (חינוך ממלכתי דתי ה.ו) מכיתות ה' – ח' והוא יכלול חידון, הצגה וסיור וירטואלי בעקבות הרמב"ם.
חלקו השני של הכנס מיועד לאנשי אקדמיה, רופאים, עורכי דין, מרצים וכד'. החלק השלישי של הכנס מיועד לבני חו"ל ויועבר בשפה האנגלית לכל רחבי העולם.
"הייחודיות של הכנס הזה", אומר לנו הרב עתניאל מנצור, "זו השמירה על המסורת של כל שנה, לא לשבור את המסורת. כאן אנחנו לוקחים את כל הכלים הדיגיטליים שברשותינו ובשיתוף פעולה עם ערוץ 20, אנחנו משתמשים בהם כדי לשמור על מסורת הרמב"ם כמו בכל שנה ואף יותר".
4+כדי להכיר יותר מקרוב את מורשת הרמב"ם, ה"נשר הגדול", יצאנו לשוחח עם הרב גלעד מסינג – רב המרכז למורשת הרמב"ם בטבריה, שענה לנו על כל מה שמעניין לדעת על הרמב"ם ומורשתו.
ראשית, השאלה המתבקשת, עד כמה נכונה המסורת בקשר לקברו של הרמב"ם, מה אנחנו יודעים על המקום ומה המקורות לכך?
"זה אחד מהקברים הכי ותיקים בארץ", פותח הרב מסינג ואומר, "יש לנו לגביו מסורת של 500 שנה, ממה שידוע במחקרים, שזה המון. למרות השאלה הגדולה שאיך יתכן שהרמב"ם נפטר במצרים ונקבר בטבריה? אבל תמיד כ' בטבת יוצא בפרשת ויחי, שבה יעקב אבינו מבקש מבנו יוסף לפני מותו, שלא יקבור אותו במצרים ושיעלה את עצמותיו לקבורה בארץ ישראל.
כידוע, הרמב"ם כתב במשנה תורה את אותם הדברים, שהוא חי בחטא שהוא נמצא במצרים והוא לא רוצה להיקבר בה. במקום אחר הוא גם מציין שהוא רוצה להיקבר ליד התנאים. אולי זה גם מסביר למה הוא העדיף את טבריה על ירושלים, כי לא באמת היה ברור שהיה יותר קל להיקבר בטבריה, הייתה לו העדפה להיקבר במקום קבורת התנאים, והמקום שבו הוא קבור נקרא 'שביל התנאים'. גם הרחוב עצמו נקרא 'רחוב התנאים' והרחוב מתחת לקבר נקרא 'רחוב רבי יוחנן בן זכאי' שהיה גדול התנאים שעזב את ירושלים והקים את הסנהדרין מחדש ביבנה. לכן זה גם לא פלא, כי מבחינה היסטורית המקום האחרון שבו הייתה הסנהדרין זה בטבריה ולעתיד לבוא היא גם תחזור לטבריה ומשם תעלה לירושלים. כלומר, הרמב"ם רואה את עצמו כהקדמה והכנה לגאולה ולכן כנראה הוא רצה להיקבר דווקא בטבריה".
4+למה לדעתך הרמב"ם נתפס כדמות כל כך נערצת, אפילו בקרב אנשים שלא בהכרח שומרי תורה ומצוות?
"זו באמת שאלה עצומה", מסכים הרב מסינג ומסביר, "הרמב"ם, אפילו שהוא שחי לפני 800 שנה, הוא עדיין נשאר כל כך חי, כל כך רלוונטי וכל כך נוגע. יש את הסיפור של 'אחד העם', שכשציינו 700 שנה לפטירת הרמב"ם, הוא אמר שאנחנו לא כ"כ מכירים את יום פטירת הרמב"ם, כ' בטבת, זה תאריך לא כ"כ מפורסם, אבל מבחינת בתי המדרש הוא חי וקיים, כי אין מי שלא מזכיר אותו בכל לימוד שלא יהיה, לפחות פעמיים ביום".
4+"הרמב"'ם זה עמוד התווך שהכל סובב סביבו", ממשיך הרב מסינג "למשל, אין מי שיכול לדבר על רפואה, בין קונבנציונאלית ובין אלטרנטיבית, ולא יזכיר את הרמב"ם. החידוש הגדול של הרמב"ם זו הרפואה השלמה – ולא המשלימה. כי מצד אחד הוא היה רופא קונבציונאלי, ומצד שני הוא מעיד על עצמו שמעולם הוא לא נתן את אותה התרופה לשני אנשים שונים. זאת אומרת שהוא היה רופא קונבציונאלי וגם רופא אלטרנטיבי. הרמב"ם גם דיבר על בריאות ב-3 בחינות: המילה בריאות היא ראשי תיבות של : בולם רוגזו, יפחית אוכלו וירבה תנועתו. אלו דברים שהיום אנחנו מגלים במחקרים עד כמה הם משפיעים על האדם. אז באמת אנחנו רואים מכאן שבפילוסופיה הוא היה מספר אחד, במדע – מספר אחד וגם בפסיקה ההלכתית – הוא היה מספר אחד. כי לפניו לא היה עוד מישהו שכתב ספר מסודר לפי נושאים של כל ההלכות ביהדות. הוא גם הראשון שכתב את הסידור ואת ההגדה של פסח, הוא המכונן הראשון של כמעט כל כתבי היהדות שמוכרים לכולנו היום. לכן לא פלא שעל המצבה שלו בחרו לכתוב יוצאי אלכסנדיה: 'ממשה ועד משה לא קם כמשה' – זאת אומרת שממשה רבינו לא קם אדם שמנגיש את התורה בצורה כזאת כמו שעשה משה רבינו שהוריד אותה מהשמים והרמב"ם הנגיש אותה לעם. יותר מכך, ממשה רבינו לא קם מנהיג כזה לעם ישראל שמקובל על כל העדות".
האם כל אחד יכול למצוא את עצמו בתורות ובכתבי הרמב"ם? האם הרמב"ם מתאים לכל אחד?
"תראי, יש אמירה שאני אוהב ולא אוהב", אומר הרב מסינג, "שלכל אדם יש את הרמב"ם שלו, לאנשי הפילוסופיה – יש את הרמב"ם במורה נבוכים, לאנשי ההלכה יש את הרמב"ם ביד החזקה, לאנשי המדע – יש את הרמב"ם בספריו הרפואיים, לאנשי האסטרונומיה – יש את כתבי הרמב"ם שמדברים על אסטרונומיה ועוד ועוד. אז לכן באמת לכל אחד יש את הרמב"ם 'שלו' – בגלל הגדולה שלו והרחבות אופקים העצומה שלו".
"אבל אני גם מצד שני לא אוהב את האמירה הזאת, מסייג הרב מסינג "כי הרמב"ם זה דבר אחד שלם. אם כל אחד לוקח רק את חלקו מהרמב"ם, זה משהו חלקי, ואני חושב שהרמב"ם לא היה שמח מזה, כי הרמב"ם ראה ביהדות דבר אחד כולל וגדול ולא כמו היום שכל אחד תופס לו איזו פינה מסויימת. הרמב"ם היה רוצה שכל אחד יהיה גם תלמיד חכם וגם חייל, גם מדען וגם פילוסוף וגם וגם וגם… אני לא חושב שהרמב"ם היה רוצה שנסתפק בזה שאנחנו לוקחים רק 'פלח' מהרמב"ם, הוא היה רוצה שאדם יכניס את הרמב"ם לכל אורחות חייו".
למה בעצם היה כל כך חשוב לשמר ולהקים את מרכז מורשת הרמב"ם?
"כשהקמנו את מרכז מורשת הרמב"ם לפני 20 שנה, ראינו שיש פיספוס לאומי בעניין הזה, כלומר, למשל, הקימו את מכון הפלמ"ח, גן ז'בוטינסקי, מכון פרס, בגין וכד'. אבל עם כל הכבוד לכולם, כל אחד מהם הוא חלקי ונתפס בתודעה של חלק מסויים מעם ישראל. לעומת זאת הרמב"ם, שהוא המגדלור הענק שכולם הולכים לאורו, לא מספיק קיבל את מקום הכבוד הראוי לו. לכן הקמנו מרכז מבקרים ועדות, כדי להנגיש לעם את מורשת הרמב"ם. מגיעים אליו מכל פלחי האוכלוסיה, חיילים, תיירים, ילדים, פנסיונרים, אקדמאים וכו' שבאים ללמוד ולראות מקרוב את מורשתו העצומה של הרמב"ם במיצגים שונים, תערוכות, סיורים ועוד".
4+"גם השנה לא ויתרנו, ולמרות הקורונה והמגבלות שהוטלו, הרמנו כנס משולש בגודלו, דיגיטלי ומקוון שיועבר לכל רחבי העולם בשיתוף פעולה עם ערוץ 20 ויועבר גם באתר ודרך הזום, כולכם מוזמנים!"
