מחקר שפורסם ביום ראשון, בדק וגילה שבמוטציה שהתפרצה לה ברחבי האי הבריטי, יש כמות גדולה יותר של הנגיף בדם. לפי ראש המחקר מייקל קיד, ל- 35% מהנדבקים במוטציה היו רמות גבוהות של הנגיף בדם, לעומת 10% אצל אלה שחלו בקורונה הרגילה. עומס גדול של קורונה בדם גורם לסיכוי גדול יותר שהמחלה תסתבך אצל הנדבק. קיד הזכיר ואמר כי יש צורך במחקר נוסף כדי לאשר או להפריך את הממצאים.
עוד עלה במחקר, כי יש סוגי חלבון שמתמודדים טוב יותר עם הקורונה, למשל החלבון OAS1. החוקרים מצאו כי אנשים עם רמות גבוהות יותר של החלבון, פחות רגישים לנגיף הקורונה, ואם הם נדבקים הם נמצאים בסיכון נמוך יותר לאשפוז ולמוות. החלבון הזה קיים בעיקר באפריקאים שגרים באזורים הנמצאים מדרום למדבר סהרה.
מנתונים חדשים עולה, שמהירות ייצור הנוגדנים של המטופלים – ולא נפח הנוגדנים שהם מייצרים בכדי להילחם בקורונה, הוא זה שקובע אם הם ישרדו. החוקרים בדקו יותר מ -200 חולי קורונה, כולל 179 שאושפזו, ומצאו שאלה שהפיקו מה שנקרא נוגדנים מנטרלים תוך 14 יום מרגע התפתחות הסימפטומים, התאוששו בסופו של דבר, בעוד שאלו שלא ייצרו נוגדנים מנטרלים עד שחלפו יותר מ -14 יום, פיתחו עומסים נגיפיים גבוהים ומחלות קשות יותר.
"לא ברור מדוע נוגדנים שנוצרו לאחר נקודת זמן זו אינם מסוגלים לקדם פינוי והתאוששות נגיפית בחולי קורונה", אמרו החוקרים בדו"ח. "יתכן כי הנגיף איכשהו יהפוך לעמיד על ידי הסתתרות ברקמות בלתי נגישות. הממצאים החדשים", היא הוסיפה, "מראים כי טיפול בתרופות נוגדנים חד-שבטיות כביכול – כמו אלה של 'רגנרון' שניתנו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ – עשוי לעבוד רק אם נעשה בהם שימוש זמן קצר לאחר ההדבקה.
