מבצע ריסוס מיוחד ביערות - האם זה מסוכן?

עומר הוא בן למשפחת חקלאים ממושב בת שלמה, בעל תואר שני מהפקולטה לחקלאות במגמת אגרו-אקולוגיה. נושא המחקר לתואר השני שלו היה תפוצתן של החיפושיות שנוברות בעצי האיקליפטוס בישראל ושל הצרעה הטפילית שלהם, עבודה שנעשתה בהנחיית פרופ' צבי מנדל, המומחה בה"א הידיעה למזיקי יער בישראל: "במהלך עבודת המאסטר הכרתי יערנים ואת אנשי אגף הייעור של קק"ל. בשנת 2012, כאשר התברר לי שבקרן קימת לישראל מחפשים מנהל למדור להגנת בריאות היער, הצטרפתי בשמחה. מצד אחד לא דמיינתי עד כמה האתגרים הם רבים ומורכבים בשמירה על בריאות היער ומצד שני אני נפעם בכל שנה מחיוניותם של יערות ישראל".

תהלוכן האורן הוא מין עש (פרפר לילה) שזחליו ניזונים ממחטי אורן. באזורנו הוא התגלה לראשונה בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 בקרבת הכפר אום צפא שבשומרון ומאז התפשט לכל אזורי הארץ שבהם ניטעו אורנים. הזחלים של תהלוכן האורן צומחים במהלך התבגרותם לאורך של כארבעה ס"מ.

לקראת שלב ההתגלמות, המתרחש בחודשים מארס-אפריל, הזחלים יורדים מהעץ בתהלוכה ומסתתרים בקרקע בעומק של כ-15 ס"מ. באוגוסט-ספטמבר הבוגרים מגיחים ולאחר הזדווגות מטילה כל נקבה על ענף אורן כ-150 ביצים שמהן בוקעים באוקטובר-נובמבר הזחלים הצעירים. חלק מהגלמים מבלה בקרקע יותר משנה, דבר שמקשה עוד יותר את המאבק במזיק.

2+

גופם של הזחלים מכוסה שערות צמריריות, אולם שערות אחרות, מיקרוסקופיות, הן המסוכנות ומכילות חומרים רעילים שנועדו להגן על הזחלים מפני טורפים. כאשר ביער נמצאים זחלים במספרים גדולים, השערות הזעירות של הנשלים מתפזרות ונשארות על פני הקרקע ועלולות להיות מטרד חמור לבני אדם. ילדים ואנשים רגישים עלולים לסבול מגירוי קשה בעור ומצריבות, והסכנה היא חמורה במיוחד כאשר השערות חודרות לעיניים ולמערכת הנשימה.

תהלוכן האורן נמצא בכל מדינות אגן הים התיכון. הוא תוקף בעיקר את האורן הקנרי, האורן הקפריסאי (ברוטיה), את אורן ירושלים, ובמידה מועטה מאוד את אורן הצנובר. באירופה המזיק תוקף גם מינים נוספים של עצי מחט.

המאבק בתהלוכן האורן מתחיל כבר בחודש נובמבר. יערני קק"ל עורכים סקרי נגיעוּת – סיורים שבמהלכם הם מעריכים את מצב הנגיעות הראשוני בשטח. בשלב זה, שבו הזחלים עודם צעירים, היערנים צריכים לזהות כרסומים ראשונים בעלים. מכיוון שהזחלים ניזונים בקבוצות, אפשר להבחין במחטים המעוותות, השונות במראן ממחטים שנפגעו מסיבות שאינן קשורות לזחלים. סוקר מיומן יוכל להבחין אף בתטולה של ביצי העש.

צילום: עומר גולן יערן קק״ל.

קשה מאוד לסקור את כל היערות ולכן ניתנת עדיפות לאתרים קולטי קהל, לחלקות יער שלצד שבילים ודרכים המשמשים את המטיילים וליד יישובים, אף כי נסקרים גם שטחי יער רבים נוספים. "במרכז הארץ ובצפונה אנחנו בודקים את הצד הדרומי של העץ בעיקר במפנים הדרומיים של היער", אומר עומר. "בצד זה הטמפרטורה גבוהה יותר, משום שהוא חשוף יותר לשמש. לעומת זאת בחלק מהיערות שבדרום הארץ אמנם יש לבדוק בעיקר את הצד הדרומי של העץ, אבל המזיק מצליח יותר במפנים הצפוניים של היער. זה קורה בנגב משום שבמפנים הדרומיים העצים משגשגים פחות ולעתים אינם מזינים מספיק להתפתחות הזחלים.

"אם הנגיעות נמוכה, איננו נוקטים פעולות הדברה. צריך רמה מסוימת של נגיעות כדי להצדיק התערבות. כאשר הזחלים צעירים, בשלושת השלבים הראשונים, עוד לפני שהספיקו לטוות מטווים, אפשר לרסס שטחים נרחבים מהאוויר בתכשיריB.T  המבוססים על פעילות של רעלן המופק מחיידקי בצילוס. זחלים שניזונים ממחטים מרוססות נפגעים במערכת העיכול שלהם ומתים תוך ימים ספורים. נחוצים לפחות שני לילות ללא גשם או רוח חזקה לאחר הריסוס כדי להבטיח את הדברת הזחלים. לתכשירים מסוג זה אין השפעה על בני אדם.

2+

תהלוכן האורן – שאלות נפוצות

ש: מה זה תהלוכן האורן?
ת: תהלוכן האורן הוא עש הניזון על עצי אורן. זחלי העש מכילים שערות צורבות הגורמות לגירויים בעור.

ש: איך יודעים שהעץ נגוע בתהלוכן האורן?
ת: ניתן לזהות נגיעות החל מנובמבר-דצמבר. הנגיעות הראשונית קשה לאיתור, ומתבטאת בקבוצת מחטים מעוותות או מצהיבות בשל כרסום הזחלים.  לקראת ינואר ניתן להבחין בקלות ב"מטווים", מעין פקעות של חוטי משי בצבע לבן-אפור. בקינים אלו נמצאים הזחלים.

ש: זיהיתי תהלוכן ביער, האם מסוכן להסתובב שם?
ת: כאשר נצפים קינים רבים על העצים תתכן תגובה אלרגית. הסכנה מהזחלים עצמם היא באביב. במהלך הקיץ תתכן צריבה ברגלים בשל התפרקות קינים ישנים.

ש: למי אפשר לדווח על עצים נגועים באתר קולט קהל?
ת: אם השטח באחריות קק"ל ניתן להשאיר פרטים בקו ליער.
אם השטח בבעלות פרטית או באחריות המועצה המקומית יש לפנות לגורם האחראי, אשר מחויב לטפל על פי החוק.

ש: כיצד מטפלים בזה?
ת: למעט במקרים חריגים, הטיפול ביערות קק"ל נעשה בריסוס אווירי של תכשיר הדברה המאושר לשימוש בחקלאות האורגנית (תכשירים ביולוגיים מבוססי החיידק Bacillus thuringiensis).

ש: אין דרכים אחרות מלבד ריסוס?
ת: דרכי טיפול נוספות הינן הזרקת תכשיר הדברה לגזע העץ או הסרה ידנית של המטווים. שיטות אלו אינן ישימות בשטחים נרחבים. קק"ל בוחנת באופן תדיר שיטות חדישות וידידותיות לסביבה לטיפול בתהלוכן (דוגמה לשיטה שנכשלה היא עידוד קינון של ירגזים ביער).

ש: למה מרססים יותר מדי? למה מרססים פחות מדי?
ת: קק"ל מטפלת בתהלוכן האורן מדי שנה רק על פי הצורך. מדי שנה מושקעים מאמצים גדולים בביצוע סקרי נגיעות בתהלוכן ברחבי הארץ, עם דגש על אתרים קולטי קהל.

ש: הריסוס מסוכן לי או לכלב שלי?
ת: התכשיר הביולוגי בשימוש קק"ל מיועד לזחלים ואינו פוגע בבעלי דם חם.

ש: ביתי סמוך ליער. האם נשקפת לי סכנה מהריסוס?
ת: על פי תקנות משרד הבריאות מותר לרסס מהאוויר עד מרחק של 120 מ' ממבנים מאוכלסים.

ש: אז למה לא ניתן לשהות ביער בזמן הריסוס?
ת: מסיבות בטיחותיות. הטייסים נמנעים מביצוע ריסוסים כשישנם מבקרים ביער.

ש: האם אפשר לטייל ביער אחרי הריסוס?
ת: ניתן להכנס ליער לאחר התייבשות החומר. כשעה-שעתיים לאחר הריסוס.

ש: מתי יחול הטיפול השנה?
ת: מועד הטיפול תלוי בהתפתחותו של המזיק. על פי רוב הטיפולים חלים בחודשים נובמבר-ינואר.

ש: מדוע לא מודיעים מראש מתי בדיוק יהיה הטיפול?
ת: הטיפולים נקבעים על-פי מצב התפתחותו של המזיק ועל-פי מזג האוויר ולכן לא ניתן למסור תאריכים מדויקים מראש.

ש: האם אפשר ללקט פטריות אחרי הריסוס? כמה ימים לאחר ריסוס צריך לחכות?
ת: למיטב ידיעתנו אין מניעה, אולם כמשנה זהירות ניתן לחכות 48 שעות ממועד הריסוס.