המפקד שהתאהב
ה'גיבור' הגדול של החתונה הראשונה בתולדות מדינת ישראל, הוא איתן לבני, הקמב"ץ המיתולוגי של האצ"ל שעמד מאחורי פעולות נועזות רבות כנגד הבריטים.
באחד הימים, נסע איתן לפגישה עם מפקדי האצ"ל במחוז חיפה. את עינו צדה חיילת צנומה ויפת תואר, ומאותו לילה תמונתה לא משה מליבו.
שמה של החיילת הצעירה היה שרה רוזנברג, לוחמת האצ"ל, שכונתה בפי חבריה 'שרה הקטנה'. שרה, כבשה את ליבו של לוחם נוסף, מיכאל אשבל, מי שכתב את השיר 'עלי בריקדות' שהיה להמנון הארגון. השיר נפתח במילים "היום שרה הקטנה…" ומסתיים בניבוי מצמרר: "ואם בתליה אמסור את חיי לאומה… בחרי לך שני מאנשי גונדתי", שורה שהגשימה את עצמה.
חיזור בחשאי מבית הכלא
הימים חלפו, ובאפריל 1946 איתן לבני, המפקד המאוהב, נאסר ונשלח לבית הסוהר המרכזי בעכו. בשבתו שם, נודע לו שגם שרה נאסרה. ההכרות ביניהם הפכה לחיזור במכתבים שהועברו בחשאי מכלא לכלא.
במאי 1947, פרצו כוחות האצ"ל את חומות כלא עכו ונתנו דרור לחבריהם השבויים, ואיתן ביניהם. במבצע הזה נהרג מיכאל אשבל. איתן הוברח לפריז ושם ניהל את ענייני האצ"ל בגולה.

לפני דקות שדה התעופה הופצץ
ב-13 במאי 1948 נפוצה שם השמועה כי למחרת יכריז בן גוריון על הקמת המדינה. נרגשים ונסערים, החליטו איתן וחבריו לשכור אווירון ולהגיע בהקדם לישראל. בשעות הבוקר המוקדמות של יום השבת 15 במאי, פחות מיממה לאחר הכרזתו של בן גוריון על הקמת המדינה, נחתו איתן וחבריו בשדה התעופה 'דב' בתל אביב. לתדהמתם, השדה היה שומם מנפש חיה. את ההסבר לתעלומה קיבלו לאחר זמן קצר, כאשר קבוצת עובדים יצאה לקראתם והסבירה להם ,שדקות ספורות קודם לכן השדה הופצץ ע"י מטוסי האויב.
בדיוק באותם ימים תיכננה שרה לטוס לפריז. חלפו כבר למעלה משנתיים מאז שראתה את איתן בפעם האחרונה לפני שנאסר. ניתן לנחש שהתרגשותה הייתה גדולה ביותר כאשר איתן, הקדים אותה והופיע בהפתעה בפתח ביתה.

אין זמן, צריך להתחתן
האושר הגדול התחלף במהירות בצער. בצער מפקדת האצ"ל החליטה שיש להחזיר את איתן בתוך ימים אחדים לחו"ל. בעבור אימו של איתן משמעות הדברים הייתה ברורה. יש להשיאו בחלון ההזדמנויות הקצר ויהי מה. אלא שכעת, התברר כי מכשול הלכתי עומד בפני האם הנחושה.
הימים היו ימי ספירת העומר שבהם נאסר על קיום חתונות. בלי לחשוב פעמיים, הכניסה אימו של איתן את הרב אונטרמן לתמונה. לאחר שסיפרה לו על סבלם הרב משלא ראו את בנם תקופה ארוכה והנה זה הוא שוב נדרש לחזור לחו"ל וכל בקשתם לראות בחתונתו, הורה לרב הוכמן לערוך את החתונה, בתנאי שתערך בהצנע בבית פרטי.
בגין יתן רשות להתחתן?
כבר למחרת, בבוקר יום ראשון, סודרו כל העניינים הפורמליים. שרה נסעה לחיפה כדי להביא את בני משפחתה, ואילו איתן הזעיק את כל חברי האצ"ל ששהו באזור תל אביב, כשלושים במספר.
בשעות הערב התכנסו בדירתו הצרה של הרב ציצוביץ ברחוב לילינבלום 34. מתח רב שרר כששרה ומשפחתה בוששו להגיע, אך כעבור שעתיים מורטות עצבים, הם הופיעו בפתח הדירה מתנשפים בכבדות וכולם נשמו לרווחה. חיש מהר הועמדה החופה, כשאת מוטותיה נושאים מפקדי האצ"ל ובראשם מנחם בגין.

איתן, כחייל ממושמע, ביקש ממפקדו רשות לשאת את בחירת ליבו. בעוד חבריו צועקים "אל תרשה לו, אל תרשה לו", בגין חייך והשיב בחיוב. יומיים לאחר ההכרזה על הקמת המדינה, נישאו הזוג כדת משה וישראל.
אחרי החופה בילו מספר שעות בשירה עליזה, והזוג הטרי נסע להעביר את ליל כלולותיו במלון 'סבוי'. למחרת, השכם בבוקר קם איתן, נשק לכלתו הטריה, ויצא למשימה החדשה שקיבל מהארגון. במקום לטוס חזרה לחו"ל, עמוד בראש יחידת האצ"ל שכבשה את ראש העין.
לזוג נולדו שלושה ילדים. הצעירה מביניהם היא לא אחרת מחברת הכנסת לשעבר, ציפי לבני.

אמנון יצחקי הוא מחבר הספר 'קיצור תולדות תל אביב' שיוצא בימים אלו
