יום המורה שמח! היום, ו' בטבת, הוא התאריך העברי (והנחשב באמת 🙂 של יום המורה.
משימת המורים לא פשוטה בכלל. אבל לשמחתנו, יש אינספור אנשי חינוך משמעותיים שמסתובבים בינינו, ופעמים רבות מצילים במלוא מובן המילה את הילדים שלנו. אבל האם מחנך שרוצה להשפיע יכול להיות גם מורה מגניב? מסתבר שכן!
על תואר "המורה המגניב בארץ" התחרו רבים ורבות, טובים וטובות – מורה שמעלה סרטונים לטיקטוק עם התלמידים שלה, מחנך שמביא אוכל לשיעור ומה לא – אבל מורה תותח כזה עוד לא ראיתם.
100 ימי טיול בשנה
הכירו את גלעד שני, בן 46, נשוי ואב לשישה ילדים מאלון מורה, מורה לשל"ח בישיבה התיכונית הכפרית "חיצים" בישוב איתמר.
הישיבה דוגלת בלימוד חוויתי דרך מסעות, פעילויות ועבודה במשק החקלאי המביאים לידי ביטוי את אחריות התלמידים, השותפות והחברתיות, בשילוב הכרת הארץ והחיבור אליה- כאן המורה גלעד נכנס לתמונה.
2+כל שכבה יוצאת ל- 18-30 ימי טיול בשנה, כך יוצא שגלעד מטייל עם התלמידים שלו לפחות 3 ימים בשבוע שמצטברים לכ-100 ימים בשנה (!). הם חורשים את כל הארץ, מהצפון עד הדרום, כשהתלמידים מובילים את המסעות ואחראים כמעט לכל מה שדרוש- החל מלוגיסטיקה, אוכל (כן כן, התלמידים מבשלים), פעילויות, וכל דבר שיהפוך את המסע לבלתי נשכח, במטרה לחנך את התלמידים לאחריות, בטחון ואהבת הארץ.
השטח הוא אמצעי חינוכי
לפני יותר מעשרים שנה הוא התחיל ללמד בישיבה, כשהמטרה שלנגד עיניו היא ללוות את התלמידים בתהליך ההתבגרות שלהם דרך השטח. "השטח הוא אמצעי חינוכי וטיפולי חזק ואני מאד אוהב את השטח ומחובר אליו. תלמיד שנמצא בשטח הוא פתוח, מקבל וישיר, אין קירות שמסתירים אותו או מאיימים עליו".
2+הקושי במסעות עולה משנה לשנה, אבל איתו מגיעה גם ההתקדמות האישית והקבוצתית של התלמידים. הנה לדוגמא קורס ההישרדות הסודי של כיתות י"ב בו גלעד מספר ש"הם מתמודדים בכל יום עם דברים חדשים, מקללים אותי הרבה אבל יוצאים משם אחרת לחלוטין – זה גורם להם להבין שהם מסוגלים לקחת אתגרים ולהצליח לעמוד בהם למרות שקשה, ושהסיפוק הכי גדול נובע ממאמץ ומאתגר".
קו התפר שנמצא בין לדחוף את התלמיד אל מיצוי היכולות שבו ובין לא לדרוש ממנו יותר מדי הוא דק מאד, אבל דווקא פה מתגלים המחנכים שישאירו בנו חותם.
"ככל שאתה תציב לתלמיד רף גבוה יותר- הוא יעמוד ברף הגבוה", אומר גלעד "ככל שתקשה יותר על התלמיד- בסוף הדרך הוא יגיד לך תודה. המורים הכי משמעותיים לתלמידים הם מורים שדרשו מהתלמיד – לא ויתרו לו ולא ויתרו עליו".
2+גלעד שומר עד היום על קשר עם בוגרים דרך קבוצות הווטסאפ ומבקר בחוות שהקימו, מבלה איתם, ובעיקר גאה בהם מאד- "האחריות שהתחנכו אליה ממשיכה. האנרגיה בהם נשארת לכל החיים ואתה רואה בוגרים שעוקפים אותך בסיבוב".
הבוגרים מצידם מספרים ש"הוא מחנך ואדם מדהים והטיולים איתו היו שווים ממש. הוא מצחיק, חכם מאד וכיף להיות איתו. גם בסיטואציות חינוכיות וגם בפן האישי- יש לו לב ענק וזו זכות ללמוד מאדם כמוהו".
זה הזמן לומר תודה גדולה לכל צוותי החינוך בעבר ובהווה על השליחות שהם חיים יום יום מתוך אמונה שאי אפשר לוותר על אף אחד.
יום המורה שמח!
