את חג החנוכה ור"ח טבת כולנו מכירים, אבל על "חג הבנות" שמעתם? מיהו אותו חג מיוחד ומסתורי, וכמה נשים מעוררות השראה לא מוכרות יש? (תשובה- כולן!) יצאנו לבדוק.
מה מקור החג?
"חג הבנות" או "ראש חודש לבנות" נחגג בנר השישי של חנוכה, ר"ח טבת, ומסמל את עוצמת הנשים היהודיות לאורך הדורות – אסתר המלכה עלתה לשלטון בחודש טבת ובעזרתה עם ישראל ניצל, חנה בת מתתיהו הובילה בעוז למותו של ההגמון היווני ויהודית ערפה את ראשו של המלך וכך ישראל ניצחו את היוונים.
התערבותן האמיצה של חנה בת מתתיהו ויהודית בקרב מול היוונים בימי בית המקדש השני, היא גם הסיבה לכך שנשים חייבות במצוות החנוכה, כמו שכתוב בגמרא- "נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס" (שבת כג,א).
4+החג השתמר בעיקר בקרב נשות ישראל מצפון אפריקה (תוניסיה, לוב, מרוקו, אלג'יריה ועוד) ובו ילדות, צעירות ומבוגרות מתקבצות יחד לחגיגה של שמחה, לימוד, ריקודים ואוכל טוב. מנהגי החג הבולטים הם משלוחי מנות בין אישה לחברתה, בקשת סליחה כמו ביום הכיפורים וחגיגת מסיבת בת מצווה משותפת לכל בנות ה-12 בקהילה.
אז כדי לחגוג את החג כמו שצריך עם סיפורי גבורה נערצים, הנה טעימה קטנטנה מארבע נשים פורצות דרך שחיות בקרבנו והגיע הזמן לשפוך על העשייה שלהן קצת אור.
גם מי שחלתה היא יפה
4+מי אני?
יאנה דרום, נשואה ואם לשלושה, יזמית ומרצה.
מה הסיפור שלי?
בגיל 28, במהלך החודש השלישי להריון הראשון שלי, גיליתי שאני חולה בסרטן השד.
אחרי הלידה קיבלתי את כל החבילה "הכל כלול": טיפולים כימותרפיים והקרנות. בסיום הטיפולים עברתי ניתוח לכריתה מלאה של השד עם שחזור מיידי שלא צלח.
הייתי בחורה צעירה פצועה פיזית ונפשית, ולא מצאתי פתרונות הלבשה מחמיאים ואופנתיים שיגרמו לי להרגיש שוב שלמה ויפה אחרי כל מה שעברתי. כך גמלה בליבי ההחלטה למצוא פתרונות לנשים שכמותי, שעברו דרך דומה לשלי. לאחר הולדת בתי השנייה, החלטתי להגשים חלום, שנרקם עוד בימים בהם קיבלתי טיפולים כימותרפיים, ופתחתי את רשת האופנה הראשונה בישראל לנשים המתמודדות עם סרטן השד בתל אביב ובחיפה.
סרטן השד, בשונה ממחלות אחרות, פוגע בכל סממן נשיות אפשרי- השיער שאנחנו כל כך אוהבות נושר, גם הריסים והגבות נעלמים בדרך, הניתוחים והסימונים של ההקרנות, מסע לא פשוט. אנחנו נלחמות כמו לביאות על הבריאות שלנו, ולא מקבלות כומתה בסוף אלא רק את החיים שלנו בחזרה. ובעוד שהרופאים עסוקים בבריאות הגוף שלנו, לנפש יש חלק בלתי נפרד וחשוב מאוד בתהליך ההחלמה- כאן אני נכנסת לתמונה המטרה להכניס קצת שמחה ונורמליות בתוך הקושי הגדול.
מה החזון שלי?
לגרום לכל אישה שחלתה להרגיש טוב עם עצמה, להתבונן במראה ולראות כמה היא יפה, שלמה ונשית.
לוחמת למען נפגעי הפוסט טראומה
4+מי אני?
אושרית הודיה שטרק הראל, נשואה ואם לשלושה. יועצת ארגונית, כלכלנית, מאמנת אישית ועסקית.
מה הסיפור שלי?
כשהייתי בת 17, אחי סגן ארז שטרק ז"ל נפל ב"אסון המסוקים" (מוכר יותר ככותב מילות השיר "שום דבר לא יפגע בי" של כנסיית השכל). הוא היה דוגמא אישית והשראה עבורי ואהבתי אותו בכל ליבי.
התיוג הנורא כ-"משפחה שכולה" דבק בנו, והבית שלנו שהיה מלא שמחה ואור הפך להיות אפוף חושך, כעס ועצב. ראיתי את ההורים שלי נובלים ממש מול העיניים שלי, והחלטתי שעליי להיכנס לנעליים הגדולות של ארז כדי שירוו ממני קצת נחת וגאווה- רציתי להגשים את כל החלומות שלו, הייתי קצינת קשר כמוהו, השתחררתי בדרגת סגן כמו הדרגה שהייתה לו לפני שנהרג והקמתי משפחה.
כלפי חוץ המשכתי כרגיל, אבל עמוק בפנים התחלתי לנבול גם בעצמי– סבלתי מפוסט טראומה והתקפי חרדה שליוו אותי המון זמן. בינתיים שני ההורים שלי חלו בסרטן, ולפני שאמא שלי נפטרה היא אמרה שהיא מחכה לראות אותי מחייכת ומאושרת.
בתקופה הזו שאלתי הרבה שאלות על החיים, ולא הבנתי איך ייתכן שהמשמעות היחידה לחיים שלי היא המוות שמקיף אותי. הבטחתי להורים שאמשיך בדרכם להנציח את ארז כמה שאפשר, וכשהם נפטרו התחלתי תהליך שיקום שהזכיר לי ש
נתינה תמיד עשתה לי טוב. הרגשתי שהמשמעות בחיים שלי היא לעזור לאחרים לצמוח מהחושך ולצאת ממנו כי עכשיו יש לי את הכלים. חברתי לאבי מאיר שהקים עמותת סיוע להלומי הקרב שחווים פוסט טראומה, ויחד בנינו את "הלם קרב – מרכז ארז" – עמותה שכל מטרתה היא לשקם את הלומי הקרב ומשפחותיהם, עם דגש מיוחד על המשפחות שזקוקות לתמיכה לא פחות מהלוחמים.
מה החזון שלי?
לסייע למשפחות שסובלות כתוצאה מפוסט טראומה, לשקם גם את דור העתיד שגדל בסביבה ההרסנית והמסוכנת הזו, לעזור לכל מי שחזר משדה הקרב לחיות את חייו בצורה מיטבית כי מגיע להם שנילחם בשבילם, ולקדש את החיים.
מה המוטו שלי?
להגיד תודה בכל יום על מה שיש, לזכור שמשבר מגיע אלינו כדי שנצמח ממנו, ולנצל כל רגע כדי לעשות טוב.
סא"ל ג' – עושה הסטוריה
4+מי אני?
סא"ל ג', אם לשניים, מפקדת טייסת הביון "נחשון" של חיל האויר.
מה הסיפור שלי?
בשנת 2003 התגייסתי לקורס טייס, והשלמתי אותו כטייסת במגמת תובלה. בסיום הקורס שובצתי בטייסות שונות ופיקדתי בבית הספר לטיסה ובטייסת 135. בהמשך שירתי כסגנית מפקד טייסת "הנחשון", יצאתי לשלל קורסים והייתי ראש מדור הערכות בענף תכנון ובקרה. עכשיו סוגרת מעגל בתור מפקדת טייסת הביון "נחשון" ועושה היסטוריה בכך שלראשונה מאז הקמת חיל האוויר – אישה עומדת בראש טייסת טיסה.
מה החזון שלי?
"זכות גדולה לצד אחריות גדולה. העבודה האמיתית עוד לפני. גאה לשרת בחיל האוויר".
הולכת נגד הזרם
4+מי אני?
תמר שירי, אם לארבעה. מרצה, יזמת ופעילה חברתית.
מה הסיפור שלי?
כל חיי גדלתי בצל האלימות במשפחה. כמובן שאלה לא החיים שייחלתי לעצמי, אבל הבנתי עד כמה נושא האלימות בוער ודורש טיפול- לכן התחלתי בסיוע לנשים, ילדים ונוער בסיכון.
אחרי שכבר הייתי מזוהה כפעילה בתחום תחת "ויצו", עמדת המוצא שלי על הנושא קיבלה תפנית. הבנתי כמישהי שחוותה אלימות, שיש תמונה רחבה יותר לתופעת הזו וגם גברים נפגעים לא פחות – לכן נדרשת התבוננות ונקודת מבט שונה שלא קיימת במדינה עבור גברים שבסוף נותרים לבדם ללא מעטפת.
בצעד נועז הקמתי את עמותת "בשבילך"- העמותה היחידה בישראל התומכת ומסייעת לגברים במשבר ובמעגל האלימות במשפחה. חשבתי רבות על ההתמודדויות של גברים בעולמם והיעדר מענה וכתובת למצוקות שלהם, וזה מה שהנחה אותי. הדרך לא הייתה קלה ונאלצתי לשלם מחיר כבד על כך שהעזתי ללכת נגד הזרם, אבל לאט לאט ישנה התקדמות שהלוואי ותימשך עוד ועוד.
מה החזון שלי?
להקים מרכזי סיוע לגברים בכל הארץ שיתנו מענה וכתובת למה שהם חווים, ובעיקר לאפשר להם להתחיל מחדש.
מה המוטו שלי?
"כל המציל נפש אחת- כאילו הציל עולם ומלואו" (מסכת סנהדרין ד').
מי זו הקורונה?
כאמור, הנשים המדהימות האלה הן בקושי חלק קטן מנשים מעוררות השראה המקיפות אותנו בכל יום- מה שמוכיח מעל לכל ספק כמה כוחות ויכולות קיימים בכל אחת. אז קדימה, אם בנות ישראל בכל הדורות הצליחו לחגוג בשמחה את החג למרות הגזירות הקשות- מי זו הקורונה שתצליח לעצור אותנו?
חג בנות שמח!
