הרגשנו שמשהו לא טוב
רגע לפני ראש השנה, עברה זהבה בבית חולים במרכז הארץ ניתוח, בעקבות דימום מוחי. בסיום הניתוח, החלה זהבה לסבול מפרכוסים קלים. בעקבות כך, ניתן לה טיפול נוגד אפילפסיה בשתי תרופות – אחת מהם ממשפחת התרופות של ווליום.
את מה שקרה מאז, משחזרת הבת צביה. "אמא עברה ניתוח ממנו התאוששה ועמדה על הרגליים. היא התחילה שיקום אבל במקום ללכת קדימה היא רק חזרה לאחור ומצבה הדרדר. כל הזמן אמרו לי שזו תופעה טבעית מהניתוח אבל הרגשנו שמשהו לא טוב. היא הייתה נופלת ומבולבלת והגיעה למצב שממש היינו צמודים אליה כי פחדנו עליה".
"בסוף היא אף נפלה ושברה את הכתף". מספרת צביה, "פנינו לכל הרופאים שניסו להבין מה קורה לה, וצעקנו שאמא נגמרת לנו. אף אחד לא ידע לומר מה קורה לה ולמה. ואז, כמו במחזה נורא ואיום שנכתב בסיוטים הגדולים שלנו, אמא התיישבה על הספה ונכנסת לקומה. היא שקעה ולא הגיבה ולא דיברה כשהקריסה הייתה מאוד חדה.
"המחזה היה קשה" ממשיכה לתאר צביה, "היינו חסרי אונים ולא הפסקנו לצעוק ולבכות. באותו יום היו אירוסין של הנכד שלה, הבן שלי, שהיא מאוד חיכתה להם ובמקום לחגוג היינו בצער ואשפזנו אותה בבית החולים, שם התחילו טיפול תומך אבל הם לא הבינו מה יש לה. ניסו לבדוק זיהום או מקור אחר אבל לא עלו על הבעיה ועברו הימים ואמא המשיכה להיות בתרדמת. בהמלצת הרב פירר העברנו אותה לאיכילוב".
החייאה במהלך הבדיקה
בבית החולים, קיבל אותה ד"ר אבי גדות, מנהל המחלקה הנוירולוגית שהחל בסדרת בדיקות כדי לפענח מה קרה לה. "הגיעה אלי אישה בקומה ולא הצלחנו להבין מה הסיבה. בבדיקות, ראיתי שיש לה חומר ממשפחת הווליום בשתן, ולא הצלחתי להבין מדוע, שכן היא אינה מקבלת כעת שום תרופה ממשפחה זו. שאלתי את המשפחה אם הם נותנים לה תרופות באופן עצמאי וכמובן שהם ענו שלא. ביצענו עוד ועוד בדיקות ולצערנו לא עלינו על מקור הבעיה".
תוך כדי שלב הבדיקות, החלה הדרדרות נוספת במצבה של זהבה, עד כדי איבוד נשימה, וצורך בהנשמה והרדמה למשך כ-10 ימים.
"בשלב מסוים, הבנו שאנחנו לא יכולים להתקדם בלי בדיקת MRI, אך בשל המצאות קוצב לב שהמטופלת היתה תלויה בו, ביצוע בדיקת ה- MRI היה עם סיכון גבוה ביותר" מספר ד"ר גדות.
לאחר דיון עם כל הגורמים הרלוונטיים והתייעצות עם ניהול סיכונים של בית החולים, הבדיקה בוצעה ברובה, אך המטופלת הוצאה טרם סיומה בשל התדרדרות מהירה במצבה.
"לאחר שהוצאה מהבדיקה" מספר ד"ר גדות, "נאלצנו לבצע בה החייאה ולשמחתי תוך כדקה, כנראה אחת הארוכות בחיי, היא חזרה למצב יציב. בדיקת ה-MRI הראתה בסופו של דבר שאין ממצא במוח שמסביר את הקומה. וכך, חזרנו לאותה נקודה של חוסר הבנה מה קורה לזהבה".
משהו לא מסתדר
12 יום חלפו מאז אישפוזה של זהבה באיכילוב, ועדיין בבדיקות השתן הופיע החומר ממשפחת הווליום בגופה. בשלב זה, הבינו הרופאים שמשהו לא מסתדר. הרופאים נתנו לה תרופה שנוגדת חומרים מסוג ווליום, וזהבה התעוררה. אמנם לזמן קצר ולא למצב רגיל אבל בהחלט שינוי.
בשלב זה הבינו הצוות הרפואי שמשום מה התרופה ממשפחת הווליום (פריזיום) שאותה זהבה מקבלת לא מתפנה מהגוף, ולכן החולה לא מתעוררת.
התעלומה נפתרה
בשלב הזה נכנס פרופ' מיגל גלטשטיין, מומחה לרעלים באיכלוב לתמונה. מיגל הגיע למחלקה, כרגיל תוך פחות מרבע שעה מאז שנקרא, החל ללמוד את פרטי המקרה, והבטיח לחזור עם תשובה.
ואכן, שעות בודדות לאחר מכן, חזר מיגל עם בשורה. הוא מצא בספרות מאמר על מקרה של מטופל שניסה להתאבד עם פריזיום (אותה תרופה שאותה מקבלת החולה), ונשאר בקומה 30 יום בשל מוטציה של האנזים שאמור לפרק פריזיום.
כעת היה לנו די ברור לצוות מה הסיפור. צריך למצוא את האנזים הסורר.סדרת בדיקות, ובנוסף דגימה שנשלחה למעבדה בארה"ב הוכיחו את מה שחשדו הרופאים. שיש מוטציה בגן שאמור לפרק את הפריזיום ולכן אינו מתפנה. זהבה פשוט סבלה מהרעלה של התרופות שקיבלה בסיום הניתוח שעברה.
הנס של זהבה
השבוע, בחג חנוכה, אחרי 30 יום בקומה, הנס של זהבה קרה כשהיא לאחר הטיפול המתאים, פקחה את עיניה וסופסוף התעוררה.
צילום: ליאור צור, דוברות איכילוב
"אנחנו אנשים חרדים ומאמינים שהכל משמים, גם הנס הפרטי. לא מקובל אצלנו להיחשף ככה, אבל עבורנו זו מצוות פרסום הנס, ואולי גם לנטוע תקווה באחרים עם סיפורים דומים. אנחנו מרגישים שהיינו פיפס אחד קטן משאמא תבלה את שארית חייה במוסד סיעודי". אומרים במשפחתה של זהבה.
"ניסינו לשמור על אופטימיות כי לא הבנו מה קרה לה אבל כבר פחדנו שאמא כפי שהכרנו הלכה לנו. ולחשוב שאנחנו נתנו לה תרופות ולא הבנו שזה מה שכמעט הרג אותה זה בלתי נתפס… אנחנו מודים למלאכים של איכילוב שלא וויתרנו לנו על אמא ובסוף מצאו תשובה לבעיה שלה והחזירו אותה לחיים. נס גדול היה לנו פה באיכילוב. וזה המקום לשבח את צוות בית החולים הרופאים , אחיות וכוח העזר שכולם נלחמו ולא ויתרו וכן נתנו לנו הרגשה טובה וטיפלו באמא בכבוד ובמסירות".
