ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באסותא אשדוד, מסביר בשם האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות דברים שכדאי לדעת על החיסונים לקורונה.
"אסטרטגיית היציאה היחידה שבאמת תוכל לסיים את המשבר, היא הדרך שבה דעכו מגיפות אחרות בהיסטוריה – דהיינו, חיסון האוכלוסייה", טוען ד"ר ברוש. לדבריו, מתחילת המגיפה מדענים ורופאים בכל העולם עבדו בקצב חסר תקדים לפתח חיסון נגד וירוס הקורונה, והמאמץ הזה לטענתו הניב "מספר חיסונים יעילים מאוד ובטוחים".
החיסונים הראשונים שהגיעו לשלב המכריע הם של החברות פייזר ומודרנה. "שני תכשירים אלו נמצאו יעילים בצורה מרשימה באוכלוסיות שונות", מספר ד"ר ברוש, "והם עם פרופיל בטיחותי מצוין שאינו נופל משל חיסונים קיימים כנגד מחלות אחרות".
שאלות ותשובות על חיסוני הקורונה
כמה חיסונים יש כיום נגד קורונה?
"עד כה נמצאים בשלבי פיתוח למעלה ממאתיים חיסונים שונים ברחבי העולם, ולמעלה משישים מתוכם כבר ניתנים לבני אדם במסגרת ניסויי אנוש. מספר הפיתוחים והקצב הם חסרי תקדים".
האם קצב הפיתוח המהיר לא פוגע באיכות החיסונים?
"הקצב המסורתי של אישור חיסונים הוא למעלה מעשר שנים, מהרעיון העיוני ועד לאישורו של החיסון. בפיתוחי חיסוני הקורונה, התקופה צומצמה לפחות משנה.
"ברם, יש לזכור שהתקופה עצמה היא חסרת תקדים, ובכל יום שבו אין חיסון, מתים בעולם למעלה מעשרת אלפים איש מהמחלה.
"למרות הקצב המואץ, חיסוני הקורונה עוברים את מלוא התהליך המקובל לאישור, והם מפוקחים על ידי גופים רבים בלתי-תלויים".
איך מתבצע תהליך פיתוח של חיסון?
"לרוב מתחילים ממחקר בבעלי חיים, בו נבדק האם החיסון בטוח כך שאינו גורם לפגיעה בבריאותם, האם הוא גורם ליצירת נוגדנים כנגד הוירוס והאם הוא מגן עליהם מפני הדבקה יזומה בוירוס. לאחר מכן מתחילים בניסויי אנוש הדרגתיים בשלושה שלבים, כאשר בשלב השלישי כבר בודקים על אלפי מתנדבים".
באיזו שיטה עובדים החיסונים של מודרנה ופייזר?
"החיסונים הללו מבוססים על שרשראות קצרות של חומצה גרעינית (RNA). זוהי טכנולוגיה חדישה ומבטיחה, אשר נמצאת בפיתוח עבור מחלות שונות כבר למעלה מעשור. למרות שעד לימים האחרונים לא אושר אף חיסון לשימוש המבוסס על טכנולוגיה זו, קיים כבר ניסיון נרחב למדי במחקרים על חיות ובני אדם, עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה".
מה היתרון של שיטה זו?
"לשיטה זו יש שלושה יתרונות שחשוב לציין:
"הראשון, שהחיסונים הללו מיוצרים לחלוטין באופן מלאכותי, ואינם כוללים נגיפים או חלקי נגיפים. מכיוון שאין צורך לגדל וירוס כדי לייצר את החיסונים, ניתן לעבור מהר מאוד לייצור כמויות גדולות במיוחד.
"השני, שניתן לבצע בהם שינויים יחסית בקלות, במקרה שהוירוס ישתנה עם הזמן באמצעות מוטציות.
"השלישי, שהחיסון אינו יכול לגרום למתחסן לחלות בוירוס הקורונה בעקבות נטילת החיסון".
באיזה אופן מתבצע החיסון?
"שני החיסונים ניתנים בהזרקה לשריר בשתי מנות. בחיסון של מודרנה צריך לחכות 28 ימים בין מנה למנה, ובחיסון של פייזר צריך לחכות 21 ימים בין מנה למנה".
אילו שיטות חיסונים אחרות קיימות בשוק?
"יחיסונים המכילים חלבון של הוירוס, וירוס מומת, וירוס מוחלש ווירוס נשא. בטכנולוגיה של וירוס נשא משתמש בין השאר החיסון הישראלי".
מה מצב פיתוחו של החיסון הישראלי?
"החיסון הישראלי Brilife אשר פותח במכון הביולוגי בנס ציונה, מבוסס על וירוס נשא שמקורו בבהמות.
"בוירוס זה השתמשו באותה צורה בייצור חיסון כנגד מחלת האבולה לפני מספר שנים, והוא אושר לשימוש והיה יעיל ביותר למיגור המחלה באפריקה.
"החיסון הישראלי לקורונה נמצא בטוח ויעיל במחקרים במספר סוגים של בעלי חיים, ונמצא כעת בניסויי אנוש בשלבים הראשון והשני במספר בתי חולים בישראל.
"אם החיסון יימצא יעיל, יש לו יתרון על החיסונים האחרים בכך שניתן לחסן במנה אחת במקום בשתי מנות".
האם החיסונים נגד קורונה מגנים בפני מחלה קשה בלבד או גם בפני הדבקה?
"נתונים מבעלי חיים שנאספו לגבי חיסוני מודרנה ופייזר מראים שהחיסון מנע את התרבות הוירוס באף, ולכן כנראה שהוא גם יעיל במניעת הדבקה. לגבי החיסון הישראלי ודומיו טרם הובהר נושא זה".
האם החיסון מגן גם על אוכלוסיות בסיכון?
"הנתונים לגביהם עדיין לא סופיים. עד כה, החיסונים של מודרנה ופייזר הציגו תוצאות המרמזות על יעילות גם באנשים מבוגרים, אך אין עדיין נתונים לגבי אנשים עם מערכת חיסון לא תקינה.
"אולם גם אם ההגנה על אוכלוסיות אלו תהיה פחותה מזו של האוכלוסייה הכללית, עדיין יהיה רווח גדול בחיסון".
האם כדאי לחסן ילדים?
"ככל הידוע, ילדים אמנם לרוב אינם בסיכון גבוה לסיבוכים קשים ממחלת הקורונה, אולם הם בהחלט יכולים להידבק ולהדביק אחרים, ולכן כדאי לחסן גם אותם. עד כה לא התקבלו כמעט נתונים לגבי חיסון ילדים נגד קורונה".
האם החיסון בטוח לנשים הרות או מניקות?
"אוכלוסייה זו נחשבת לרגישה יותר, ולכן בניסויי אנוש על פי רוב לא מתחילים איתה עד קבלת תוצאה באוכלוסייה הכללית. בשלב זה אין די נתונים, ולא ניתן להחליט בנושא, עד שיבוצעו מחקרים נוספים".
האם צריך לחסן גם מחלימים?
"ארגון הבריאות העולמי ממליץ לחסן את כל האוכלוסייה, כולל המחלימים, וזאת בעיקר לצורך הפשטות במבצע החיסון וגם בשל חוסר הוודאות לגבי משך הזמן שהמחלימים מוגנים מהדבקה חוזרת. בשלב זה טרם הובהר האם ישנן בעיות בטיחותיות מיוחדות בפעולה זו. בחלק ממחקרי השלב השלישי גויסו גם מחלימים, ולא נמצא שהם סבלו מתופעות לוואי שונות משאר המשתתפים".
מהו משך ההגנה של החיסונים?
"משך המחקרים של כל החברות הוא חודשים בודדים, ולכן בשלב זה לא ניתן לקבוע האם יעילות החיסון נשמרת לזמן ארוך. במידה שמעקב ארוך יותר יצביע שיעילות החיסון יורדת באופן משמעותי, יהיה צריך לשקול לתת מנות חוזרות של חיסונים, כמקובל בחיסונים אחרים".
מה הסיכון לתופעות לוואי?
"לכל חיסון יכולות להיות תופעות לוואי, שרובן קלות. קיימות גם תופעות לוואי נדירות המופיעות בסדרי גודל של אחד למאה אלף או למיליון.
"רוב החיסונים המובילים בפיתוח, כולל פייזר ומודרנה, כרוכים בשיעור משמעותי של תופעות לוואי קלות כמו כאב במקום ההזרקה, חום, כאבי ראש ושרירים. תופעות אלו אינן משפיעות משמעותית על התפקוד וחולפות בתוך זמן קצר.
"מאחר שהמעקב על משתתפים בניסויים הינו קצר יחסית (חודשים ספורים), לא ניתן לדעת את הסיכון לתופעות לוואי מאוחרות יותר. ברם, ניסיון רב-שנים עם חיסונים מסוגים שונים, כולל חיסונים בטכנולוגיות החדישות, לא הצביע על סיכונים אלו. כמו כן, לא חוסנו מספיק אנשים כדי לדעת על תופעות הלוואי הנדירות.
"בהשוואה לסיכון של חלק מהאוכלוסייה לפתח מחלה קשה כתוצאה מהדבקה מקורונה ושל אנשים בריאים לפתח תסמיני 'פוסט קורונה' ממושכים, נראה שהסיכון מווירוס הקורונה וכל השלכותיו גבוה בהרבה מהסיכון הפוטנציאלי לחיסון".
