בוודאי נתקלתם כבר בסגנון לשוני חדש שחדר לאזורנו, לפיו פונים בגוף ראשון רבים ורבות כשנקודה מפרידה בין הסוגים. למשל, אתם יכולים למצוא בכניסה לספריה העירונית, לבית הספר או למשרדי ממשלה שלטים כגון: "ברוכים.ות הבאים.ות". אתם יכולים לקבל הזמנות שכתוב בהן "שמחים להזמינכם.ן". זאת, כחלק מניסיון לשנות את המציאות דרך השפה.
בהחלט ניתן למצוא לכך דוגמאות רבות, אך ניתן רק אחדות ואקראיות.
אחת הנשים המפורסמות במלחמה שלהם על השפה המגדרית היא חברת הכנסת מירב מיכאלי (העבודה). מיכאלי העלתה לחשבון האינסטגרם שלה צילום מאחת מחטיבות הביניים שברמת השרון. בצילום נראה שלט המברך את בואם של התלמידים ב"ברוכים הבאים", כאשר האותיות נשברות כך שיותאם גם ל"ברוכות הבאות".
2+דוגמה אקראית נוספת לשימוש בסגנון החדש היא של הספרייה מדיעטק בנהריה. הספריה הדביקה על דלתות הכניסה שילוט הכולל את המילים "ברוכים הבאים" אך האותיות האחרונות נשברות כך שהן מייצרות גם את האותיות "ות". בפוסט שדיווח על כך כתבו: "שימו לב למדבקות החדשות על דלת הספריה בעברית רב-מגדרית".
2+דוגמה נוספת שהגיעה לידינו היא של "מרכז צעירים ירושלים". בהודעה לצעירים משוחררים כתב המרכז: "משוחרר.ת שרוצה לעוף? תעיפ.י מבט כאן ותרא.י הכל".
גם במשרד החינוך ובקופת חולים "מאוחדת"
אבל לא רק במקומות אקראיים. התופעה הגיעה גם למשרד החינוך. בפרסום שהעלה המשרד באתר שלו תחת הלשונית "פורטל עובדי הוראה מרחב פדגוגי", קראו להורים: "בואו להכיר תודה למורים ולמורות, לגננים ולגננות שהיו שם בשבילכם.ן". לאחר מכן הוסיפו: "אתם.ן יכולות.ים לכתוב מכתב, לשלוח סרטון להכרת תודה".
2+כמו כן, שימו לב לבלגאן שנוצר באתר של קופת חולים מאוחדת, כשהיא מציעה ללקוחותיה "רופאים.ות", "מטפלים.ות" ו"מנתחים.ות".
האקדמיה ללשון: "צורה זו אינה תקינה"
פנינו לאקדמיה ללשון העברית כדי לברר האם אחת מהצורות החדשות לשילוב בין רבים ורבות הוא תקין.
ויקי טפליצקי בן-סעדון מהאקדמיה ללשון העברית החזירה לנו תשובה בזו הלשון (ההדגשות שלנו):
"צורת הפנייה הזאת אינה עברית תקינה.
"האקדמיה אינה ממליצה על שימוש בלוכסן ועל אחת כמה וכמה אינה ממליצה על שימוש בנקודה – הצורות המתקבלות מסורבלת, מקשות את הקריאה ויוצרות פעמים רבות צורות לשון בלתי אפשריות. יתרה מזאת, הצורות הללו מתעלמות מכך שהשפה היא גם (ובעיקר) מדוברת, והדיבור ה'כפול' (בין שכפילות מלאה בין שכפילות בסיומת) מסורבל, מקשה את ההבנה ואינו ישים בפועל.
"הפתרון המתבקש הוא לשון סתמית, אך מה לעשות והעברית היא לשון ממוגדרת, ובה המין הדקדוקי קיים הן לגבי כל שם עצם הן לגבי רוב הצורות (צורות הפועל, שמות התואר, נטיות השייכות ועוד).
"אומנם צורת הזכר בעברית היא הצורה הסתמית, הלא מסומנת, אך אנו מודעים להתנגשות בין מנהג הלשון לבין המציאות החברתית. לכן ועדת הדקדוק של האקדמיה הציעה לנקוט לשון רבים בפנייה המיועדת הן לנשים הן לגברים, שכן בצורות אלו כבר חל במידה רבה 'נטרול' של הצורה: 'גן ילדים', 'חדר מורים', 'בית חולים'".
אז בפעם הבאה שיכתבו לכם בעזרת מילים עם לוכסנים או נקודות – תגידו להם שקודם כל ידברו עברית תקינה.
