בימים אלו, הלמידה מרחוק היא פרוייקט מורכב הן להורים והן למורים. מזל שיש אנשי חינוך שדואגים לילדים שלנו.
ברוך זוארץ, רכז שכבת י"א, ורכז ומחנך כיתות שחר, מורה לחינוך ומתמטיקה בבית הספר תיכון "שרת" בנתניה דואג מידי יום להעיר את התלמידים המתקשים לקום לזום, ולא מוותר לאף תלמיד כשהמוטו שמלווה אותו הוא 'לא מוותרים לך -לא מוותרים עליך' . ברוך בן ה- 35 נולד וגדל בנתניה, נבחר בימים אלו למחנך מצטיין עירוני מטעם אגף שחר במחוז תל אביב בשל עבודתו בתיכון "שרת" בנתניה ב8 שנים האחרונות, בו גם למד בעבר.
לראשונה, קיבל ברוך הכרה והוקרה בטקס מורים מצטיינים מחוזי שהתקיים השבוע(6.12) בזום. "במסגרת התפקיד, אני אמון על כל כיתות תלם, מב"ר ואתגר. אני דואג לפתח את הקשר האישי, להיות זה שמקשיב להם, לדאוג שהם ידעו שהם יכולים לפנות אליי או לגורם אחר בכל נושא, ואפילו בכל שעה. לפני הקורונה הייתי משתדל לעמוד מידי בוקר בשער ולקבל ולברך את התלמידים בברכת יום טוב. אולם לנוכח התקופה המאתגרת הזו ישנם לא מעט קשיים, אבל לא מוותרים. יש תלמידים שמתקשים לקום ולהיכנס לשעורים בזום, אבל אני מתקשר אליהם ותומך בהם על מנת שילמדו. לפני שפרצה המגיפה לחיינו, קרו מקרים גם בהם הלכתי להעיר את התלמידים. כיום אני מקפיד לשמור על קשר אישי יום יום, אני במעקב צמוד, בין אם זה בטלפונים, וואצפים וכדומה".
"זה האני המאמין שלי" כך הוא אומר, "הקשר האישי, זה המקום שבו אני באמת נלחם, לא כדי לצאת ידי חובה, אלא על ההצלחות של התלמיד. ההצלחה של התלמיד הסיפוק שלי, וחשוב שהוא יידע את זה. תמיד יש וויכוח איפה נגמרת אחריות של מחנך, אז דווקא מתוך המקומות האלה חשוב שהתלמיד יידע שמישהו נלחם עבורו".
יאנוש קורצ'אק בהודו
ברוך זוארץ, שירת ביחידה 8200 בצה"ל, ויכל לקבל כל משרה חלומית בתחום, אבל מצא את עצמו סוגר מעגל והופך לאיש חינוך דווקא בבית הספר התיכון בו למד כשהיה נער. אחרי 4 שנים של שירות אינטנסיבי ברמה הפיזית והנפשית, עבודה מועדפת באילת, החליט ברוך לקחת חופש ואז לחשוב על קריירה ולימודים. ביקור אקראי בעיירה בהודו במהלך הטיול הגדול לאחר השחרור מהצבא לקח אותו לדרכים אחרות לחלוטין. "היו לי הצעות למשרדים ממשלתיים וחברות נחשקות, והתלבטתי אם ללכת לכיוון הזה או לתחום אחר לחלוטין. בטיול להודו, היו שני אירועים מרכזיים שבזכותם הבנתי מה שאני רוצה באמת לעשות, אחד מהם הוא הספר של יאנוש קורצ'אק 'איך לאהוב ילדים' אותו לקחתי לקריאה לנסיעה ארוכה, שממש חדר אליי".
זמן מה לאחר מכן הגיע לעיירה אחרת שהייתה אמורה להיות תחנת מעבר ליעד הבא. אבל בית ילדים בו נתקל, גרם לו לרצות להישאר: "התחלתי להתנדב בבית ילדים באיזור, והתאהבתי בהם. מצאתי את עצמי נשאר שם שבועיים, קונה כל מיני חוטים ויוצר ביחד עם הילדים כל מיני דברים, ובכלל כל מיני פעילויות. תקשרתי איתם דרך המנהלת שידעה אנגלית או אפילו דרך סימנים ותנועות. תוך כדי טיול בשוק עם הילדים נפלה לי הארה, הבנתי מה אני רוצה לעשות". חודש לאחר מכן חזר ברוך לארץ ונרשם ללימודי תואר ראשון בקידום נוער והוראת מדעי המחשב בבית ברל .
במהלך הלימודים כאשר עבד במסעדה בנתניה, אליו הגיעו לא מעט מורים מהתיכון שהפצירו בו שיבוא לעבוד איתם. ואכן, כמה חודשים לאחר מכן, ד"ר שוש אברהם, מנכל"ית תיכון שרת ושאר הצוות קיבלו אותו בזרועות פתוחות, וברוך מצא את עצמו מחנך כיתה עם 7 תלמידים והשאר הסטוריה.
