למען האמת, החדירה של המטפחות הגבוהות למסך הטלוויזיה רק השבוע היא סוג של תעודת עניות לתקשורת הישראלית, כי היא מעידה שהאנשים שבדרך כלל רואים על המרקע לא מאוד מגוונים. יתרה מזאת: בשיחה עם שני מעצבי מטפחות מתברר שהמטפחות הגבוהות כבר כאן כמה שנים.
שלומית בן דב, מעצבת כיסויי ראש ובעלת המותג "שלומצ", מספרת כי "היום קושרים הרבה יותר גבוה. כל שנה עולים בגובה". שלומית גם מזהה את מקור התופעה בחו"ל: "אנחנו מושפעים מהאופנה העולמית. היום גם נשים לא יהודיות חובשות מטפחות – זה הפך להיות אקססורי אופנתי. פעמים רבות, כשאני בונה לוח השראה, רוב התמונות לא לקוחות מהארץ, אלא של נשים מרחבי העולם.
"בכלל, האופנה של המטפחות מאוד התרחבה והיא הולכת לכל מיני כיוונים. היום אישה יכולה יום אחד ללכת עם סגנון אחד ויום אחר עם סגנון לגמרי אחר. יכול להיות שמחר תפגוש את אותה אישה ברחוב והיא תיראה אחרת לגמרי".
בכל סגנון יש סוג של אמירה?
"אני מאמינה שכן", היא עונה. "סוג הקשירה, איך שאת קושרת, וגם אם השיער בפנים או בחוץ – זה מקטלג אותך. כמו כל פריט לבוש, גם סוג הכיסוי מוליד תיוג".
מחפשים את הדבר הבא? כיסוי ראש עוד יותר גבוה?
"האמת שלדעתי אנחנו כבר אחרי השיא ומתחילים לרדת בגובה. כל הזמן יש חיפוש אחרי הדבר הבא, ניסוי וטעייה. דווקא עכשיו הקשירות הנמוכות מתחילות לחזור לאופנה, הקשירות של האימהות שלנו משנות השישים-שבעים. גם חוזרות לאופנה מטפחות נופלות. זה כל הזמן משתנה, אז נראה אם זה יחזיק".
"האופנה של הדתיות השתנתה בן לילה"
הכירו את סהר יצחק, בעל המותג "סהר מטפחות יפות", שינפץ לכם בערך כל סטיגמה שחשבתם על מעצבי מטפחות. "בדרך כלל, מעצבת מטפחות היא אישה מהשומרון", אומר סהר. "אני גבר מראש העין".
אמו של סהר מעצבת בעצמה, ויש לה סטודיו לשמלות כלה ולשמלות ערב. כבר עשר שנים שהוא מעצב מטפחות, מאז שהשתחרר מצה"ל. "חיפשתי מה לעשות אחרי השחרור הצבאי", הוא מספר. "יש לי חבר שחזר בתשובה, ואשתו הראתה לי מטפחות שהיא קונה במחיר מאוד גבוהים. התייעצתי על זה עם אמא שלי, הכנתי רק כמה דוגמאות בודדות ופתחתי שולחן קטנטן בשוק ראש העין".
קשה להאמין שהעסק של סהר התחיל רק בשולחן קטנטן, אבל כך היה. "משם זה התפתח והתפתח, וברוך ה' הגענו לאן שאנחנו היום", אומר סהר. "אמא שלי עזבה את סלון הכלות שלה והצטרפה אל העסק. היא הפנים של העסק. רוב הלקוחות לא מגיעות לסטודיו, אז הן בכלל לא יודעות שאני עומד מאחורי המטפחות. הן בטוחות שלאמא שלי קוראים סהר".
סהר מספר לי שבשנים האחרונות הוא מעצב כמעט אך ורק מטפחות גבוהות. "האופנה של הדתיות מאוד השתנתה בן לילה", הוא טוען. "לפחות מבחינתי כמעצב. יכול להיות שהבנות עצמן פיתחו כל מיני דברים מתחת לראדר וזה פשוט התפרץ.
"בכל מקרה, אני חשתי את זה מהצד של הלקוחות. זה היה נראה כאילו יום אחד כולן קמו בבוקר והחליטו שהן רוצות לעבור מהצמוד והשטוח שבקושי רואים לדברים גבוהים וצבעוניים. לקוחה אחת אמרה לי 'אני רוצה לקום בבוקר ולראות אור, נמאס לי מהשחור'. מבחינתן, שהמטפחות יהיו כמה שיותר צבעוני ושמח ושהקשירות יהיו כמה שיותר משוגעות".
איזה טרנדים חמים עכשיו בעולם המטפחות?
"יש היום גבהים מטורפים. התחיל גם להיכנס טרנד של יותר זנב שנופל מאחורה, ומטפחות מרובעות גדולות ומשוגעות. אני לומד על הטרנדים מהלקוחות – רואה מה הן רוצות, איזה חידושים הן מחפשות. הן כל הזמן מחפשות את החידוש. אני מכין עיצובים לפי הדרישות, רואה איך זה מתקבל אצל הלקוחות ולפי זה הולך ומתקדם".
טיפים לקשירת מטפחות:
הרב חגי לונדין התייחס גם הוא לתמונה מאולפן ערוץ 20 והסערה שבעקבותיו: "צמד נשים דתיות הופיעו השבוע במשדר טלוויזיה שלראשן כיסוי ראש לא-שגרתי, וזכו לקיתונות של לעג בתקשורת וברשתות החברתיות. מעבר לצביעות הרגילה של תרבות פוסטמודרנית שמתיימרת להכיל כל חריגות ושונות, אך מתקשה משום מה להכיל שונות דתית – מצויה כאן תופעה שזקוקה לדיוק".
"בפרשיות השבוע הקרובות אנו ניפגש עם דמותו של יוסף, שעל פי חז"ל, ההרהור בדמותו מציל את האדם מ'עין הרע'. המושג 'עין הרע' אינו מיסטיקה אלא תיאור למצב בו אדם חושש ממבטם הרע של אחרים, או במילים אחרות: מפחד מה יגידו עליו, והאם יקבל 'לייק' או לא. יוסף הוא המודל למי שניצל מ'עין הרע', וזאת בזכות שסרב ללחציה של אשת פוטיפר – שאיימה עליו מן הסתם בשיימינג אצל מיליוני עוקביה באינסטגרם – ואמר בקול צלול: "איך אעשה הרעה הגדולה הזו וחטאתי לאלוהים".
"עצם המגננה והרצון להצטדק בעיני התקשורת האם כיסוי ראש מסוים ראוי או לא (וכל שכן ההצטרפות ללעג) – הם הבעיה! אם בדורות קודמים האתגר הדתי היה לעמוד בפני לחצים פיסיים או כלכליים, הרי המבחן האמוני של המאה ה-21 הוא להשתחרר מן הלחץ החברתי והתרבותי".
