ירושלים ידעה ימים קשים מאוד תחת נשיאים דמוקרטים, קלינטון ואובמה לא הקלו על ממשלת ישראל בקשר לבנייה בבירה.
ארצות הברית נכנסת לימים של חוסר ודאות באשר לזהות הנשיא הבא.
הניסיון הוכיח שממשלים דמוקרטיים העדיפו לשמר את רעיון הבירה הפלסטינית במזרח ירושלים מאשר לתמוך ולעמוד מאחורי קידומה של ריבונות ישראלית מלאה על כל ירושלים המאוחדת.
בשנת 1996 קודמה בניית שכונת מעלה הזיתים על ידי גורמים בהתיישבות, היינו צריכים לצפות בחברי כנסת בונים בעצמם את הגדר לשכונה שהמשטרה הגבילה את הכניסה אליה לאזרחים מהשורה עקב לחץ מדיני מארה"ב.
וכך גם בשנת 2009 ראש הממשלה נתניהו היה צריך לקבל החלטה אמיצה ביותר לאשר את בניית שכונת מלון שפרד בשיח' ג'ארח הממוקמת סמוך לביתו של המופתי הנאצי חאג' אמין אל חוסייני.
גם אז גערו בנו יושבי הבית הלבן.
הדמוקרטים בבית הלבן הביאו עלינו את הקפאת הבניה במוקדים האסטרטגים שבנייה בהם מבטיחה את הרצף היהודי בירושלים, כמו גבעת המטוס ו-E1 , עטרות וגילה, כל תוכנית שהונחה בועדה המחוזית התעכבה, כל אבן שזזה במיקומים אסטרטגים ולמעשה גם בכאלה שבעינינו נתפסים כנורמלים זכתה לקיתונות של ביקורת ואיומים מהבית הלבן.
בעשרים לינואר יושבע נשיא חדש לארצות הברית ועלינו לקבוע עובדות בשטח עד אז.
יום ירושלים צילום אסתי דזיובוב
עומדות לפנינו שתי תכנית בנייה, אחת בגבעת המטוס והשנייה בעטרות, שתי התוכניות ביחד יכולות לייצר מעל 12000 יחידות דיור חדשות בירושלים. בגבעת המטוס התוכניות כבר מאושרות ונותר למדינה רק להוציא מכרזים לקבלנים. בעטרות יש לאשר במוסדות התכנון והבניה את התוכנית של משרד השיכון להקמת שכונה על קרקעות שדה התעופה הישן .
כמות כזו של דירות יכולה להוביל לירידת מחירי הדירות בעיר ולשמור בכך את הצעירים בעיר, כמו כן אם תאושר הבנייה בשכונות הללו יעשה צדק היסטורי ומעשה ציוני ראוי שכן החלום הפלסטיני לחלוקת ירושלים ירד מהשולחן.
גם אם אין הסכמה אמריקנית על בנייה בירושלים, עלינו להמשיך ולבנות כי זו בירתנו וכך תישאר.
