ג'ו, או בשמו המלא ג'וזף רובינט ביידן, נולד ב-20 בנובמבר 1942, וכיום הוא בן 77.
ב-1965 קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת דלאוור, עם תואר דו-חוגי בהיסטוריה ומדע המדינה. לאחר מכן נרשם ללימודים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת סירקיוז. ביידן הוא בעל תואר דוקטור במשפטים, וקיבל רישיון לעסוק בעריכת דין בדלאוור ב-1969.
לביידן שלושה ילדים מאשתו הראשונה, ולאחר תאונת דרכים קטלנית בה מצאה את מותה יחד עם ביתם הקטנה, נישא בשנית לד"ר ג'יל טרייסי ביידן, אשת חינוך, ולהם בת.
תחילת הקריירה הפוליטית: בשנת 1969 ובהיותו בן 27, רץ ביידן מטעם המפלגה הדמוקרטית לחברות במועצת מחוז ניו קאסל. עוד לפני כניסתו לתפקיד, דיבר ביידן על ריצה לסנאט של ארצות הברית תוך שנתיים. הוא שירת במועצת המחוז מ-1970 עד 1972, במקביל לעבודתו כעורך דין.
ביידן התחיל לכהן בסנאט בגיל המינימלי שבו הדבר אפשרי, והיה הסנטור השישי בצעירותו בהיסטוריה של ארצות הברית.
שימש כסגן נשיא ארה"ב ברק אובמה בשתי כהונותיו, בין השנים 2009-2017.
ומה בדבר יחסיו עם ישראל? קובי ברדה, פרשן לענייני יחסי ארה"ב-ישראל, אומר לנו את הדברים הבאים:
ג'ו ביידן של 2020 הוא לא ג'ו ביידן של ממשל אובמה. כיום ג'ו ביידן נשלט על ידי הזרם הפרוגרסיבי במפלגתו, שאחד מהמאפיינים שלה היא הניסיון לדחוק את ישראל.
דוגמא לכך ניתן למצוא בסירובה של אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, חברת המפלגה, להגיע לכנס של תנועת 'שלום עכשיו' באמריקה לזכרו של יצחק רבין, וזאת בטענה כי רבין אמר במהלך האינתיפאדה הראשונה דברים קשים כנגד הערבים.
אם ייבחר לנשיא ארה"ב, אומר לנו ברדה, ביידן יצטרך לתמרן בין גישתה של המפלגה לשמור על יחסים עם ישראל, לבין הפלג ההולך וגדל העומד על שמונים חברי קונגרס של השדולה הפרוגרסיבית. ככל הנראה בפשרות שיעמדו לפניו, יצטרך ביידן לנטות לצד הפרוגרסיבי ולא לטובת מדינת ישראל.
צריך להזכיר עוד, כי כבר בתקופתו כהונתו כסגנו של אובמה, יחסיו עם ראש הממשלה נתניהו לא הזהירו. במהלך 2015 ביידן החרים את נאומו של נתניהו בקונגרס, ואף נפגש במהלך וועידת מינכן לביטחון עם יצחק הרצוג, יו"ר האופוזיציה דאז. אך לאחר מכן נפגשו השניים בזמן ביקורו של ביידן בארץ.
