מיכאל לובוביקוב ואורנה פרץ באמצעות עורכת הדין זהבה גור שלחו מכתב חריף לתאגיד השידור הישראלי "כאן", בו הם מוחים על ההטיה השמאלנית והאפליה לדבריהם שיש בתאגיד השידור.
"כאשר עלה תאגיד השידור הישראלי לאוויר […] הייתה עדיין אצל כמה חלקים בימין תקווה שהוא שונה מרשות השידור שקדמה לו והייתה נגועה עד היסוד באינטרסים וסיאוב", נכתב שם. "אלא שלימים, ובפרט לאחרונה על רקע ההפגנות כנגד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו הנמשכות זה מספר חודשים, למדנו שלא רק שהמצב לא השתפר, הוא אפילו הפך להיות הרבה יותר גרוע עד כי נדמה שהתאגיד הפך כלי תעמולה בידי הצד הפוליטי 'הנכון'.".
המוחים העלו כמה דוגמאות להטיה שכזו. אחת מהן היא אמירה של העיתונאי מוטי גילת שלדברי הכותבים הוא "עיתונאי ופרשן פוליטי בכיר בערוץ", שאמר כי "מאות אלפי עבריינים בוחרים בביבי". לטענתם, התנצלותו בדיעבד "באמצעות הודעה רופסת ולאקונית של התאגיד, אין בה כדי לרפא ולהכהות את הפגיעה, העלבון, ההשפלה והנזק העצום שגרמו דבריו לציבור הרחב אליו כוונו".
דוגמה נוספת שמביאים הכותבים היא בתכנית "ערב ערב", בה לדבריהם התקיים "מופע סטנדאפ כושל של דובי גילהר בצוותא חדא עם הכוכב מוטי גילת, המנסה לחקות ולהדגים שליפת ארנק מכיסו, תוך צהלות ואמירות פוגעניות המכוונות למר נתניהו, אמירות שמקומן לא יכירן בשידור, מופע שכל כולו תעודת עניות לתאגיד ולמי המתיימר להיחשב עיתונאי. האם על זה המדינה צריכה לשלם?".

בנוסף, הכותבים טוענים כי התאגיד נותן "מקום של כבוד" למחאות פוליטיות שמנגחות את הממשלה והמחנה הלאומי, ואילו פעילות והפגנות פעילי הימין המתקיימות ברחבי הארץ מדי יום אינן זוכות לסיקור כלל.
עוה"ד גור מזכירה את תפקידי התאגיד שנקבעו בחוק, לפיהם עליו לתת "ביטוי הוגן שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל […] והכל באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין".
לסיום, מבקשים כותבי המכתב מהתאגיד "לפעול לאלתר להפסקת האנומליה המאפיינת את התנהלותכם ולקבוע סטנדרטים שוויוניים שאינם בנמצא, על מנת למנוע את המשך הנצחתם של האפליה, אי השוויון והכשלים, כמו גם על מנת שיובטחו זכויות יסוד שנשללו מפעילי הימין והציבור הרחב".
עו"ד גור מסבירה לערוץ 20 את הרקע לכתיבת המכתב. "התאגיד הוא גוף ציבורי שפעילותו והחובות המוטלות עליו מוסדרות בחוק השידור הציבורי הישראלי, כך שעליו לפעול לאורו", היא אומרת. "התאגיד מקבל מדי שנה כ-800 מיליון שקלים מכספי ציבור המממן את פעילותו. לא יעלה על הדעת שכספי משלם המיסים יועברו לגוף מוטה שאינו משרת את כלל הציבור כפי חובתו, מפלה ופוגע בשוויון ושולל ממנו את הזכות לדעת ללא כל סטנדרטים.
"בנוסף לכך, כמו כל גוף תקשורת – הם מחויבים לכללי האתיקה העיתונאיים שברור שאינם מקוימים במקרה זה".
אני שואל את עו"ד גור האם יש פה עילה משפטית. לדבריה, התנהלות התאגיד עשויה להקים כנגדו עילות הן במישור המינהלי והן במישור האזרחי. "הם עוברים על החוק לו הם כפופים ומחויבים", אומרת עו"ד גור. "עצם הסיקור המוטה והחד-צדדי מביא לתוצאה שהיא פגיעה בעיקרון השוויון ואפליה המהוות לכשעצמן עילות לתביעה משפטית".
החוק אמנם מגדיר שיש לתת ביטוי שוויוני, אך אינו מפרט את אמות המידה של השוויוניות הזו. עו"ד גור טוענת שבין היתר זה בדיוק מה שצריך לעשות עכשיו. "יש אנומליה בכך שלא נקבעו אמות מידה לעניין השוויוניות. אני מצפה שהתאגיד יקבע אמות מידה כאלו, בכפוף לפיקוח וביקורת ציבורית ושיפוטית".
עו״ד גור בקשה מוועדת הכלכלה לקיים דיון דחוף בסוגיה בשל חשיבותה הציבורית. בינתיים המכתב התקבל בתאגיד השידור, אך עוד לא ניתנה תשובה. באם היא לא תגיע, מתכננת עו"ד גור לעתור לבג"ץ ולפגוש את תאגיד השידור בבית המשפט.
מכאן חדשות נמסר: "הפניה התקבלה הבוקר ועברה לטיפול משפטי".
