בימים אלה מתמודד ארגון הטרור חמאס עם יריב דומה מבחינת אמות מוסר ומידה. יריב שלא חס על נשים, זקנים וטף. שרואה בכל אדם מטרה לגיטימית וגם לא ניתן להסתתר מפניו על ידי שימוש בילדים כמגן אנושי. ליריב השקול הזה קוראים וירוס הקורונה.
וירוס הקורונה ממשיך להתפשט ברחבי רצועת עזה ומחריף מאד את העול הכלכלי על התושבים. הלחץ הפנימי על חמאס, שהנהגתו נתפסת יותר ויותר כעשירה, שמנה ומנותקת מהעם הוביל לא פעם לתגרות והתכתשויות בין חמולות שלמות לארגון הטרור השולט ועוד מוקדם לנחש לאן הלחץ יוביל. בקיצור – חמאס בלחץ. בטח כשתשומת הלב הערבית בעניינו נמוכה מאי פעם, וכשאינה נמוכה – נוטה בחלקה אפילו לאנטגוניזם גלוי.
אתגרים אלו שניצבים בפני ארגון הטרור יוצרים לישראל, ובמיוחד לראש הממשלה, את התנאים לבצע מהלך נכון להשבת החללים שנפלו על קידוש השם והארץ במבצע צוק איתן – הדר גולדין ואורון שאול ז"ל, וגם את האזרחים החיים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. מדובר בחרפה מבישה לראות כיצד מחד גורלם לא ידוע, וזכויות מינימליות נמנעות מהם, בעוד מחבלי החמאס בכלא הישראלי נהנים מתנאים מפליגים (לאחרונה הגדילו בשב"ס את תקרת ההפקדה של הכספים לקנטינה לאסירי חמאס ב-200 שקלים נוספים!). החטופים הישראליים אינם זוכים אפילו לביקורי הצלב האדום, בוודאי שללא שום תקשורת עם מישהו חיצוני וכנראה שאינם נהנים מקנטינה מפנקת, וזו אגב בעיה אחרת שרצוי שישראל תפתור בהקדם.
דווקא עכשיו, כשהחמאס מתמודד עם לחצים ומשברים הולכים ומחריפים בקרבתו, וכשמנהיגיו מתחילים להרגיש שהציבור העזתי מצמיד חרב לצווארם, זו ההזדמנות של ישראל למתוח גבול, ולומר לחמאס: "רוצים סיוע להתמודדות עם המשבר? שחררו את הישראלים." אין שום סיבה שישראל תמשיך לגלות חולשה מול ארגון טרור בימיו הגרועים ביותר. זה פשוט יהיה חסר כל הגיון. חמאס מתקרב לנקודת שבירה בה יתחנן, אם עדיין לא עשה זאת לסיוע. למרות זאת, איני משלה את עצמי שזו תהיה הזדמנות להישג מדיני משמעותי ארוך טווח תמורת הענקת סיוע, בכל זאת מדובר בארגון תחמן שמפר הסכמים באופן רציף, אך לבצע חילופים מידיים זה דבר שקל לעמוד בו ולוודא אותו, והוא גם המהלך הנדרש וההגיוני ביותר.
בנוסף, עסקה שכזו טובה לציבור בישראל וגם לנבחרי הציבור בישראל דווקא בעת הזו. שחרור אזרחים ישראליים מבלי לשלם על כך בשחרור מחבלים יתן זריקת חיזוק למורל הציבורי, ואין מי שלא יוכל לשמוח על כך מימין או אפילו משמאל. יתרה מכך – מהלך שכזה יתרום להשבת האמון הציבורי ברשויות המדינה השונות שנפגעו בחודשים האחרונים. זה מהלך שמפגין אחריות, דאגה לאזרחים וניהול נכון.
ישראל חייבת לשנות את המשוואה בעזה. נוסחת "שלום תמורת שלום" אינה מתאימה מול ארגון טרור כמו החמאס, אבל נוסחת "הומניטרי תמורת הומניטרי" דווקא כן יכולה לעבוד – וזה מה שצריך להיות על הפרק.
דב טרכטמן הוא מנהל הדיגיטל של תנועת אם תרצו ותושב שדרות
