יש לו כח
הדרך לאריאל זילבר, עוברת דרך אשתו שושנה. כשביקשתי לקיים את הריאיון עם אריאל, לאחר כמה בירורים על אופי הריאיון, ניתן האישור הכללי ובדקנו האם הטיימינג נח כרגע: "הוא שר תן לי כח – ויש לו כח" הייתה התשובה.
התחלנו.
וזה מביא אותי למחשבה
הדבר הראשון שרציתי להבין מאריאל, זה איפה נמצא בחייו אריאל זילבר, הכוכב המוכר, שככה פתאום מחליט לחזור בתשובה.
"תראה זה לא פתאום, זה לאט לאט" אומר לי אריאל. "זה במשך שנים, לאט לאט, זה מתפתח ומתפתח, תחושת חוסר שביעות רצון ממה שקורה מסביבי, חוסר שביעות רצון ממה שאני עושה, חוסר שביעות רצון מהתרבות שאני משתתף בה, שלא הביעה אותי, לא הביאה אותי לסיפוק מסוים, לא הביאה אותי לשום דבר ששווה משהו.
אז התחלתי לחפש".
3+אמנם עד סביבות גיל שישים, זילבר לא הקדיש לנושא מחשבה, אבל את התחושה הוא הרגיש: "הרגשתי חוסר שביעות רצון ממה שאני רוצה, ממה שאני מקרין ממני, 'זה לא זה' בקיצור, לא בשביל זה נולדתי. ככה הרגשתי, לא ידעתי לבטא את זה.
"עד שהגעתי לעניין שאני יהודי ושאני חי בארץ ישראל, והתחלתי לחשוב ברצינות מה אני עושה פה ולמה אני חי פה, ואני חושב שרוב השירים שלי שיצאו אחר כך – דיברו על זה.
קיבלתי עליי את התורה. אמרתי לעצמי 'אוקיי, אתה עכשיו יהודי, תקיים את התורה, תעשה את המצוות ותלמד אותם'".
"התורה זה החיים שלי היום" אומר אריאל.
בדיעבד
את המשפט הבא לא חשבתי שאשמע מהיוצר המוערך, זוכה פרס אקו"ם: "הייתי מתבייש להופיע" אומר לי אריאל, כשהוא מתייחס לתקופה לפני חזרתו בתשובה, "זה לא נראה ככה" אמרתי מיד, ואריאל מספר:
"הייתי מופיע, אבל לא ידעתי למה אני מופיע, מה אני עושה שם בכלל על הבמה, מה הקהל בא בכלל לראות אצלי, מה הסיפור שלי בכלל. הייתי מתבייש להופיע. הייתי חושב שמשהו לא טוב בהופעות שלי, כי אני לא יודע מה אני עושה שם.
הייתי יושב על הפסנתר, וכולם מחאו לי כפיים, והרגשתי לא טוב עם זה, התביישתי מזה, הייתי בורח מזה".
אני די מופתע לשמע הדברים, ואריאל ממשיך: "הייתי מאוד מאוד עצוב כשהיו לי הופעות. מסביב ידעו 'אריאל במצב רוח רע כי יש הופעות', הייתי מרגיש שאני מרמה מישהו, שאני לוקח כסף לא בסדר.
היום אני מבין את זה אחרת לגמרי, אני מבין את הייעוד שלי ולמה אני עושה את זה. אני עושה את זה בשביל לשמח אנשים, להביא להם תקווה, לרומם את הנפש שלהם.
בתוכי ידעתי את זה כל הזמן, בשירים שלי יש את זה כל הזמן. עובדה שאת השירים ששרתי אז – אני יכול לשיר גם היום. השירים שלי תמיד היו אופטימיים. אם לא – אני לא שר אותם. יש לי שיר שאני חושב שהוא שיר פנטסטי, אבל הוא שיר דיכאון, ואני לא יכול לבצע אותו, זה נראה לי משהו לא טוב פה.
פעם לא ידעתי לומר את זה במילים, היום אני יודע לומר את זה".
והיום?
"היום אני מבסוט מההופעות שלי, אני אוהב להופיע. היום אני אוהב את הקהל שלי, פעם הייתי מפחד ממנו".
3+כך אלך בדרכי אבות
אני מנסה להבין מאריאל מה בדיוק קרה אז, בימים שהוא מחליט לחזור בתשובה:
"זה התחיל בגירוש מגוש קטיף. לא הייתי דתי אז, אבל כבר הייתי ימני מאוד. וראיתי את אריאל שרון שהיו לו המון זכויות בנושא ארץ ישראל, פתאום מתהפך ואומר שצריך לפרק את יישובי גוש קטיף. הבנתי שזה דבר שאסור לעשות. אז הלכתי לגוש קטיף וגרתי שם, ואמרתי שצריך להתנגד בכל תוקף למהלך הזה".
אריאל מוסיף לספר: "שם גרתי בדירה של אבי פרחן, שגורש מימית ומגוש קטיף, ועוד מעט יגרשו אותו גם מנווה ים, כל מקום שהוא מגיע מגרשים אותו" – מוסיף זילבר בהומור כואב – "אבי היה לוקח אותי לבית כנסת בשישי-שבת, וככה התחברתי ואמרתי לעצמי שהדת הזאת היא הדת שלי, ואני שב אל השם".
3+מתחנן אני לרחמיו
ונעבור לימי התשובה:
"אומרים שאלול יותר פתוח לתשובה. מה זו תשובה בעצם? תשובה זה לשוב אל השם, היינו כולנו אצל השם ועזבנו אותו, ועכשיו אנחנו חוזרים אליו. אז אני חזרתי, וזה מה שאני עושה – אני נמצא אצל השם מרבית היום. אני אומר 'מרבית' כי לפעמים זה בורח ממני, ואני מתבייש אם זה בורח ממני, אבל אני משתדל.
זה הסיפור שלי של התשובה – שבתי אל השם, ואני כל הזמן יודע שהוא אבא שלי וגם הדיין והשופט שלי".
אריאל מספר סיפור מעניין על הנושא ששמע מחברו: "סיפר לי אחד שהיה חברותא שלי ב'תניא', שבאחד הימים הגיע אליו קאדי, כשהוא ממש כועס "אני כועס על היהודים" הוא אומר. שאל אותו החבר: "למה אתה כועס על היהודים?" והקאדי ענה: "אני כועס כי אני שומע אותם צועקים לאלוקים 'טאטע, טאטע' – מה זה אבא שלך? זה מקל שלך, הוא נותן לך מכות כל היום, מה אתה חושב שהוא אבא שלך?" ככה אומר לו הקאדי. אצלם הוא כנראה מרביץ כל היום" צוחק זילבר "ככה הם מאמינים. אנחנו מאמינים שהבורא הוא גם אבא שלנו וגם שופט. אז באלול 'המלך בשדה', הוא יותר קרוב ופונה אלינו".
הוא היה אומר
לכבוד ימי הרחמים והסליחות, הוציא אריאל סינגל חדש, וכך הוא כותב על השיר ומה שהביא אליו:
"שיר לימי הדין והרחמים, זוהי משנה שמראש נראתה לי שיר, וככה היא נתקעה לי בראש. כמו סיכום של המשניות. כשאלעזר הקפר מנחה אותי מה לעשות בעולם הזה כדי להיות מוכן לעולם הבא, כמו "הכן את עצמך בפרוזדור", ו"הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם". לקח לי זמן עד שנשלחה אלי ממרום המנגינה הנכונה, והמעבד והמפיק המוסיקלי הנכון אודי תורג'מן. מאחל לעם ישראל שיצעד בין הקצוות אל התשובה השלמה, בדיוק כמו שהיא מופיעה בשיר".
