עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"א מפרסם אגף המחקר של תנועת "אם תרצו" דו"ח המעיד על קידום אג'נדות קיצוניות ופוליטיזציה בבתי הספר, היסודיים ותיכוניים כאחד, דבר שכידוע אסור על פי החוק:
"מורה, וכן עובד אחר במוסד חינוך, לא ינהל תעמולה לטובת מפלגה או ארגון פוליטי אחר בקרב תלמידים של מוסד חינוך".
סעיף אחר קובע כי מטרות החינוך הן: "להשתית את החינוך היסודי במדינה על ערכי תרבות ישראל והישגי המדע, על אהבת המולדת ונאמנות למדינה ולעם ישראל".
מהדו"ח עולים ממצאים מדאיגים ולפיהם ישנם מאות מקרים של פוליטיזציה ותעמולה פסולה למען מפלגות, אג'נדות פסולות נגד חיילי צה"ל ושירות צבאי, ועוד.
בנוסף, הדו"ח מאיר זרקור על תופעה פסולה ומסוכנת, במסגרתה מורים מנצלים את מעמדם ואת תפקידם כמחנכים או מורים מקצועיים, כדי להשליט בכיתות את דעותיהם, האג'נדות הפוליטיות שלהם, וכל זאת ללא אפשרות לדיון אמיתי בנושא בכיתה אלא במעמד צד אחד בלבד.

בדו"ח מופיעים עדויות של עשרות בני נוער המעידים על מקרים קיצוניים של מורים שבזמן שיעורים משתיקים דעות שונות, אינם מנהלים דיון ענייני, מטיפים לקידום אג'נדה מסוימת (לרוב רדיקלית), ואף מקדמים ומעודדים תופעות פסולות כגון סרבנות לגיוס לצה"ל.
אחד התלמידים העיד כי: "אני לומד בתיכון באזור המרכז. המורה שלנו הרצתה לנו במשך חצי שיעור על זה שרה"מ אשם בקורונה. הוא אשם שזקנים תקועים בבית, הוא הורס את בית המשפט, ועוד".

תלמיד אחר מעיד כי: "יש אצלנו הסתה ברורה נגד חרדים, מסבירים לנו תמיד שהם מתכננים מדינת הלכה ויסקלו את מי שלא דתי. זה אמיתי לגמרי".
בנוסף, תלמידים רבים מעידים על קידום אג'נדה קיצונית נגד חיילי צה"ל:
"למדתי בתיכון בליך ברמת גן. המורה לספרות ניצלה כל הזדמנות להטיף על הכיבוש. היא לימדה על אנטיגונה והשוותה בין אנטיגונה האמיצה לבין הטייסים הסרבנים."

תלמידה אחרת מעידה כי: "המחנכת שלי שנה שעברה כל הזמן אמרה לנו שצה"ל הוא צבא כובש ושכל ההיסטוריה היהודית היא שקר גדול. שנה שלמה התלוננו עליה להנהלה וכל מה שאמרו לנו שיטפלו בזה ולא עשו כלום. שנה שלמה נאלצנו לשמוע לכלוכים ושקרים על המדינה שלנו. לא יכולנו להגיד מילה כי פחדנו על הציונים שלנו".
אמא אחרת העידה בשם ילדיה כי: "בשיחת זום לכיתות א' אחת המורות הסבירה על השואה ואמרה שכמו שלנו יש את ביבי רה"מ אז בגרמניה היה את היטלר. נותרתי חסרת מילים".

בפתח סעיף חוזר מנכ"ל שעניינו 'הנחיות כלליות לגבי סייגים לפעילות פוליטית-מפלגתית של עובדי הוראה' מצוין כי "לאמירותיהם ולהתנהגותם של עובדי ההוראה תיתכן השפעה רבה על תחושותיהם ועל דעותיהם של התלמידים".
בהמשך לכך נכתב בחוזר כי: "על עובד ההוראה כמי שאמון ומופקד על תלמידים, להיראות בציבור נטול פניות, לרבות פניות פרטיות, ניטרלי ואובייקטיבי ככל האפשר. עליו לנהוג איפוק וסובלנות, ולא לבכר ולעודד עמדה פוליטית כזו או אחרת על רעותה".
מתנועת אם תרצו נמסר כי: "מערכת החינוך היא אחת המערכות החשובות ביותר לקיומה של מדינת ישראל, מפני שהיא מכשירה את דור העתיד שלה. מתוך כך, יש לעשות הכל כדי למנוע מקרים של פוליטיזציה בכיתות הלימוד וכל סוג של הטפה אישית. בין אם זה בעד ונגד נבחרי ציבור, בין אם זה בעד ונגד מפלגות שונות. גם בסוגיות של אופי החברה וצביונה של המדינה אין שום סיבה שמורה יביע את דעתו האישית במסגרות שיעור שאין לו קשר לחומר הנלמד בו. מורה העושה כן, לא רק פוגע באמון ההורים והתלמידים, אלא עובר מפורשות על החוק וחוזרי המנכ"ל הרבים שנשלחו בנושא. הגיע הזמן ששר החינוך החדש ישים סוף לתופעה הזו. תלמידי ישראל ממש לא חייבים לסבול משטיפות מוח רדיקליות בכיתות".
