אם לא יעבור חוק דחיית התקציב, מדינת ישראל תלך לבחירות מחר בחצות. היום (א') התכנסה באופן חריג ועדת כספים כדי לדון בהצעת החוק של ח"כ צבי האוזר לדחות את אישור תקציב המדינה ב-100 ימים, זאת במטרה למנוע את פיזור הכנסת אוטומטית מחר בחצות, לאחר שלא אושר תקציב.
בכירי האוצר מתנגדים למנגנון שהציעה ועדת הכספים להגדלת התקציב ההמשכי במסגרת החוק לדחיית מועד הבחירות, במטרה לתת מענה לצרכים שונים שאינם מתוקצבים נוכח התקציב ההמשכי. הממונה על התקציבים: הדבר הנכון לעשות, זה להרחיב את התקציב במידה המינימלית האפשרית
בוועדה החליטו להפסיק את הדיון בכדי לאפשר לצדדים להגיע להבנות שיאפשרו את המשך הליך אישור הצעת החוק. ח"כ יצחק פינדרוס, שניהל את הישיבה במקומו של ח"כ משה גפני, הודיע שהצבעה על דחיית התקציב תיערך ב-21:00 עם או בלי הסכמות.
במסגרת הדיון הציג יועמ"ש משרד האוצר התנגדות לתיקון להצעת החוק שהציעה ועדת הכספים בעקבות הדיון בשבוע שעבר. גם החשב הכללי והממונה על התקציבים הצביעו על בעייתיות בתוספת תקציבית בצורה שהוצעה.
עפ"י ההצעה שהציגה הוועדה, יקבע במסגרת הוראת קבע, כי חישוב התקציב ההמשכי של 1/12 ליתר חודשי השנה, יבוצע בתוספת הסכום של מדד המחירים לצרכן ושיעור הגידול באוכלוסייה בישראל בשנה האחרונה. זאת לצורך מתן מענים תקציביים לתוכניות שונות שהתקיימו בשנת 2019 ו"נתקעו" בשל העדר תקציב מעודכן.
כמו כן, מוצע בתיקון, כי במסגרת הוראת שעה, יקבע כי ממועד אישור הצעת התקציב על ידי הממשלה לשנת 2020, (עוד בטרם אושר בידי הכנסת) החישוב של 1/12 יגזר מתוך סכום הצעת התקציב החדשה.
אסי מסינג, יועמ"ש משרד האוצר: "ההצעה הזו כלל לא תואמה עם הממשלה, היא לא עברה ועדת שרים כמקובל, זה שונה לחלוטין מההצעה המקורית להארכת המועד. ההצעה היא לעשות תקציב בלי לקרוא לזה תקציב, היא קובעת שעד 3 בדצמבר 2020, הממשלה יכולה להגדיל את התקציב ההמשכי הקיים באיקס מסוים לפי קצב גידול האוכלוסייה, והאלטרנטיבה שהממשלה תגיש הצעת תקציב, ולפיה תפעל, גם אם תאושר בכנסת וגם אם לאו. המשמעות דה פקטו ,שכרגע קובעים את מסגרת התקציב, הדבר הזה מנוגד לעיקרון חוק התקציב. עוקפים את הדבר הזה, ביצירת מנגנון חדש. מייצרים מתכונת של ייצור תקציב בפועל".
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק פינדרוס: "אני די המום, ברביעי קיימנו דיון, הייתה אמורה להיות הצבעה ביום רביעי במליאה, אם לא ההצגה של יו"ר הקואליציה זה היה קורה. הסיכום היה שלאחר הדיון אתם תשבו עם יועמ"ש הוועדה ותגיעו לנוסחה מוסכמת עד היום, לא כולל שבת. היו מספיק שעות כדי להבהיר את העמדה שלכם. לבוא לפה היום ככה, זה קצת צורם לי. כל מי שהיה פה זוכר שזה היה הסיכום".
רוני חזקיהו, החשב הכללי, התייחס להקבלה שנעשתה בדיון, להליך אישור התקציב לשנת 2015, לעניין תוספת לתקציב המדינה: "המצב שונה מהותית מהמצב ב-2015, מעבר לעובדה שהיה אז תקציב שהוגש ורק לא אושר, המצב היה גם שהיה עודף לחשבת הכללית של לפחות כמה מיליארדים לעומת הצרכים. התקציב השנה ב-2020, הוא שונה במהות, כי הוא קצר בעשרות או לפחות בעשרה מיליארדים מהטייסים האוטומטים שיש בהסכמים. בניגוד לצרכים שמסתכמים ב-415 מיליארד, יש לנו 400 מיליארד. אם לא נותר תקציב, אין מה לפעול ולחלק משהו שלא נותר לחלוטין".
שאול מרידור, הממונה על התקציבים באוצר: "תקציב המשכי אומר שכל עוד הריבון לא נתן את ההיתר, אי אפשר להוציא מעבר לכך. אנחנו מנסים למצוא פתרון לכל מיני בעיות, אבל זו מהות החוק. הדבר הנכון לעשות, זה להרחיב אותו במידה המינימלית האפשרית. כי בסופו של יום, הדבר שצריך לקרות הוא הגשת תקציב מדינה. זו דרך המלך. יש הרבה תלאות שהכסף יצטרך לעבור עד שהכסף ייצא, כי החוק אומר ייצא רק מה שחייב להוציא".
"אין ספק שהעלאה של הסכום, ייתן פתרון לדברים שהעלו פה, אבל לא ייתן פתרון לפרויקטים חדשים בתחבורה למשל. ברור שככל שהסכום גבוה יותר, אז ניתן לפתור יותר דברים, אבל צריך להבין שהמנגנון לא משתנה בחוק, גם אם תהייה הגדלה. זו המהות של חוק היסוד. אנחנו בגרעון די גבוה, ככל שיחליטו להגדיל את הגרעון, הוא יגדל. אין כוונה לממשלה להגדיל מיסים".
כרגע דנים הצדדים באפשרויות הגדלת התקציב, בהתחשב בכך שהחשב הכללי הוא שרשאי לתעדף תקציבים במסגרת החוק הקיים.
