מה שמצאו בחפירה הארכיאולוגית ברהט, יפתיע אתכם מאוד

בית מלאכה להכנת הסבון (מסבנה), הקדום ביותר המוכר בארץ, נחשף בשבועות האחרונים בחפירה של רשות העתיקות ובני נוער בתוך בית אמידים מהתקופה האסלאמית (לפני כ-1200 שנה) בשכונות הדרומיות בעיר רהט.

בחצי השנה האחרונה מועסקים מאות בני נוער ומבוגרים מהפזורה הבדואית ומהסביבה, סטודנטים וחניכים ממכינות קדם צבאיות, בחפירות הארכיאולוגיות הנרחבות שמבצעת במקום רשות העתיקות בניהולה של ד"ר אלנה קוגן-זהבי ובעזרתם של ד"ר יעל עבאדי-רייס ואבינועם להבי. זאת, מתוך מטרה לחבר את הקהילה לעבר המקומי. החפירות מתבצעות לקראת פיתוח שכונות חדשות הכוללות כ10,000 יח"ד בדרום רהט, ביוזמת הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב.

 

צילום: אמיל אלגם, רשות העתיקות

ייצור הסבון משמן זית מוזכר בכתבים מהמאה ה-10 לספירה, והיה ענף תעשייה חשוב מימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-20. בתהליך הכנת הסבון, שימש שמן הזית כבסיס אליו הוסיפו אפר שהופק משריפת צמחי מלחית הבורית (קילי) המכילה אשלג ומים. התערובת בושלה במשך כשבעה ימים ולאחר מכן הועבר החומר הנוזלי לבריכה רדודה, שם התמצק הנוזל במשך כעשרה ימים, עד שניתן היה לחתוך ממנו חתיכות סבון. אלה, היו נערמות לייבוש נוסף, והתוצר הסופי התקבל רק לאחר כחודשיים נוספים. באתר ברהט נחשפו מתקנים המזוהים עם תעשייה זו. חוקרי רשות העתיקות לקחו דגימות מהממצאים, במטרה לזהות את החומרים שבהם השתמשו בתהליך הייצור.

 

לדברי ד"ר אלנה קוגן זהבי, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "זו הפעם הראשונה שמתגלה בית מלאכה כל כך  קדום, המאפשר לשחזר את תהליך הייצור המסורתי של תעשיית הסבון, ומכאן ייחודו. אנחנו מכירים מרכזים חשובים לייצור סבון מתקופה מאוחרת הרבה יותר – התקופה העות'מנית. אלה, נתגלו בירושלים, בשכם, ביפו ובעזה. קוגן מוסיפה, כי "האקלים המדברי הקשה, החום וסופות החול חייבו שמירה על הגיינה. "נראה שבעלי החווה יצרו סבון לשימוש עצמי ולמכירה באזור, ויתכן שזה היה מקור ההתעשרות שלהם, כפי שבא לידי ביטוי באחוזה שחשפנו".