1+
מעל 30% מהנשים חוות לאחר הלידה שינויים בחוזק השרירים שאחראיים לדליפת שתן. התופעה נובעת על רקע לידה מכשירנית או ארוכה, לידה מרובת עוברים, גנטיקה, רקע בריאותי ועוד, והיא משפיעה על תפקוד השרירים בצורות שונות. אצל חלק מהנשים ההשפעה מתבטאת במתן שתן בלבד, בעוד אחרות מתלוננות על הפרעות בחיי המין.
מלבד העובדה שמדובר בתופעה שכיחה, כדאי לדעת מה הסיבות להיחלשות השרירים אצל נשים אחרי לידה. כך ניתן למצוא מוצרי ספיגה מתאימים ולזהות מקרים שחורגים מהטווח הנורמלי. כמו כן, בעזרת טיפול מוקדם ניתן להפחית את מידת החומרה ובמקרים מסוימים להחלים מהתופעה לחלוטין.
למה מתרחשת דליפת שתן אצל נשים אחרי לידה?
שרירי קרקעית האגן עוברים טראומה במהלך לידה וגינאלית. המתח נוצר כאשר ראש התינוק יוצא החוצה כנגד השרירים והם עוד יותר נחלשים בגלל חתכים, קרעים באזור השלפוחית או פי הטבעת והורמונים שמופרשים לגוף במהלך ההיריון וגורמים לרפיון כללי.
לפי מחקר שפורסם בארצות הברית, יותר מ-25% מהנשים מעל גיל 25 סובלות מבריחת שתן לאחר הלידה. לשם השוואה, השכיחות של סרטן השד היא כ-12% אך זו מחלה הרבה יותר מדוברת ומוכרת. באותו מחקר אף נמצא ששרירי האגן נפגעו במהירות רבה יותר אצל נשים שעברו לידה נרתיקית לעומת ניתוח קיסרי ושהאובדן היה תהליך הדרגתי שנמשך שנים.
משמעות הנתונים היא שהסיכוי לסבול מדליפת שתן לאחר הלידה לא מוגבל בזמן, אלא להיפך: הוא עולה עם הגיל ומגיע לשיאו אחרי גיל 40. זו הסיבה בגללה כדאי לנשים בהריון להתרגל להשתמש במוצרי ספיגה ולמצוא פתרונות שמתאימים להן. תחתונים חד פעמיים לדוגמא יתאימו לשבועות הראשונים שאחרי ההיריון והם מסוגלים לספוג גם הפרשות דמיות, אך ישנם מוצרי ספיגה אחרים להתמודדות קבועה ויום יומית עם התופעה.
מה עוד אפשר לעשות?
מלבד השימוש במוצרי ספיגה, נשים עם בריחת שתן אחרי לידה יכולות לשקול טיפול תרופתי. את הטיפול מתאמים עבורן לאחר שמזהים האם הסיבה נובעת מזיהום בשלפוחית השתן, או כתוצאה ממאמץ. בנוסף, חשוב לשתות תה פטל אדום במהלך ההיריון כהכנה ללידה ואפשר להתייעץ עם רופא לגבי תרופות לטיפול במצבי פעילות יתר של שלפוחית השתן.
לבסוף, התמודדות עם התופעה השכיחה של בריחת שתן לאחר לידה דורשת טיפול התנהגותי. נשים צריכות ללמוד איך להתנהג עם הגוף אחרי הלידה ולזכור שהשימוש במוצרי ספיגה לא מחליף אורח חיים בריא. רצוי להתחיל ולכווץ את שרירי קרקעית האגן כפעולה מונעת מיד לאחר הלידה, להימנע מכיווץ בזמן הטלת השתן ולהגביל את כמות השתייה ל-1.5-2 ליטר ביממה.
