בַּכְּפָר פקיעין, שבגליל העליון, נותרה משפחה יהודית אחת, שלא עזבה מעולם את בֵּיתָהּ, ושמרה על הגחלת היהודית בארץ ישראל, מימי חָרְבָּן בית המקדש השני ועד ימינו אנו – משפחת זִינָאתי.
מרגלית זִינָאתי, אשר קיבלה על עצמה להמשיך את מורשת יהודי פְּקִיעִין, שימרה את בית מגורי המשפחה ואת בית הכנסת העתיק של הכפר.
היא הפכה את ביתה למקום עלייה-לרגל לִרְבָבוֹת מבקרים, והייתה לסמל לַחִיבּוּר ההיסטורי של העם היהודי לארצו.
אֲנִי, מַרְגָּלִית זִינָאתִי, בַּת יוֹסֵף וּמַזַּל זִינָאתִי,
נֵצֶר לְמִשְׁפַּחַת כֹּהֲנִים
שׁוֹמֶרֶת הַגַּחֶלֶת הַיְּהוּדִית בִּפְקִיעִין
מֵחֻרְבָּן הַבַּיִת עַד הֲקָמַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל וְעַד הַיּוֹם.
מַשִּׂיאָה מַשּׁוּאָה זוֹ
לִכְבוֹד מִשְׁפַּחַת זִינָאתִי.
לִכְבוֹד קְהִלַּת יְהוּדִי פְּקִיעִין .
לִכְבוֹד הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית.
לִכְבוֹד שְׁמִירַת הַמּוֹרֶשֶׁת וְהַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל .
לִכְבוֹד הַגָּלִיל. לִכְבוֹד הַכְּפָר שֶׁלִּי פְּקִיעִין, שֶׁחַיִּים בְּיַחַד אַרְבַּע דָּתוֹת.
לִכְבוֹד אַהֲבַת חִנָּם בְּיִשְׂרָאֵל וּבְכָל הָעוֹלָם
שֶׁהַשֵּׁם יְבָרֵךְ אֶתְכֶם! עם ישראל חי!
וּלְתִפְאֶרֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל
