כשראש הממשלה זוכה לליטופים מהקרן החדשה בישראל, ממרצ, מהמחנה הציוני ומעיתונאי השמאל הוא מבין שהוא בבעיה. כל היום הוא התעסק בעיקר בהכנה לתדרוך העיתונאים, בניסיון למזער נזקים. זה לא עזר. כמה שרים הופתעו מההסכם הבעייתי שהושג עם נציבות האו"ם לפליטים. לדבריהם, הם לא עודכנו בפרטי המתווה ושמעו עליו לראשונה בתקשורת. עיקרי ההסכם מתפרש בעיניהם, ולא רק בעיניהם, כהתקפלות של נתניהו בפני השמאל. הוא מסביר: לא הייתה לנו ברירה.
בנט היה הראשון מימין לתקוף חזיתית. הצטרף אליו גדעון סער:" ההסכם להשארת רוב המסתננים בישראל – טעות חמורה. הוא מקרין חולשה, ויתור על ריבונות ועידוד להגירה בלתי חוקית לישראל."
נתניהו מבין שהנימוקים שלו לא משכנעים את ציבור בוחריו, גם לא את תושבי דרום תל אביב שחגגו מוקדם מדי את ההסכם עם המדינה השלישית ואת לוחות הזמנים שניבאו שבקרוב המציאות בשכונות תשתנה. כשרוב הציבור תומך בגירוש מסתננים, הוא מקבל בתמורה גירוש חלקי בלבד והשארת קרוב ל 20 אלף מסתננים בשטח ישראל, במעמד של תושב קבע ארעי. במקום להעיף אותם מכאן, הם יקבלו מעכשיו ביטוח לאומי. ההסכם עם האו"ם אפילו מחייב את ישראל לתת למסתננים הכוונה מקצועית וסיוע במציאת מקומות עבודה. על כך כבר נאמר לא אחת: תאטרון האבסורד
