היום (רביעי) אחר הצהריים נערכה ההלוויה של אשת הנשיא נחמה ריבלין ז"ל בהר הרצל בירושלים. ההלוויה הייתה בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו״ר הכנסת, שרי הממשלה בעבר ובהווה וחברי הכנסת. וכן בהשתתפות כמה עשרות אזרחים שהגיעו לחלוק כבוד אחרון לנחמה ריבלין ז״ל. הבן רן והנשיא ריבלין נשאו קדיש מעל קברה הטרי של נחמה. לאחר מכן נישאה תפילת אל מלא רחמים מפי החזן שי אברמסון.
3+הרב בני לאו שהוביל את טקס ההלוויה אמר: "היום לפני 74 שנים באה נחמה לעולם. הוריה תלו בה את תקוות הדורות הבאים שיקומו אחרי המבול של השואה שחלק גדול ממשפחתה נעלם שם. 74 שנים וכעת אנו נפרדים מאישה אהובה שרוב שנותיה בחרה לחיות רחוק מעיניי הציבור. רק הכניסה לביתה נשיא חשפה את היופי האצור הזה לעיני כל. היא אהבה את הטבע ואת בעלי החיים אבל מעל הכל אהבה את בני האדם. בלי קטלוג. ״זה בזו נביט ונתנה שנית אם ראינו נכונה.. לפעמיים אני ואתה כה זקוקים לנחמה". הזמרת רונה קינן, מכרה קרובה של הגברת ריבלין שרה מעל קברה את השיר ״מבול״.
הסופר חיים באר ספד לה: "על חלקת הקבר הטרייה שלה אני מבקש להניח מעין פרחי בר אחדים שהיא כל כך אהבה. כמה שברי זיכרונות מידידותינו שהמכנה המשותף שלהם היא אהבת העברית אהבת הספרות התרבות והאמנות. ארבעה ימים לאחר היבחרו לנשיא של רובי הייתה הופעתו הפומבית הראשונה בתל אביב בכיכר רבין בשבוע הספר העברי. הם בחרו לכבד את הסופרים העבריים. רובי כדרכו התחבק עם הסופרים שוחח עם הקוראים ונחמה הייתה מאחורי הקלעים. היא עמדה ושוחחה שיחה משעשעת עם עורך הספר. ברגע מסויים שאל אותה איך היא תשתלב בתפקידה החדש. היא ענתה אתה הרי מכיר אותי עתה אאלץ לעמוד ולשתוק והרי לי יש כל כך הרבה מה להגיד. לפחות נשארו לי הספרים התערוכות וההרצאות. נחמה הייתה משתמשת כבדה של תרבות. היא שבה ועסקה בשאלה כיצד תוכל לנצל את הבמה של בית הנשיא כדי לסייע לשירה ומשוררים. היא לא שאלה איך אטביע את חותמי אלא איך אשפיע.
3+
ענת ריבלין הספידה: "אחותי הזכירה לפני כמה שבועות שבימים ש קשה או עמוס אמא שלנו אומרת בטח קשה לך נורא. הנה מה שכתבתי אמא שלי לא מתנחמדת. כישוצאות ממניה מלות חיבה אנחנו יודעות וידועים שהרווחנו אותן במעשה שיש בו מידה רבה של אנושיות ובעיקר אם יש בו חמלה… אמכ שלנו יודעת על המחלהה כבר 12 שנים. בשניםה אלה התרבו האנשים שרצו למצוא את הפרח הנדיר שישאיר אותה איתנו. היא סבלה מאוד אבל מצאה כוח להמשיך בדרך…היא הושיטה יד לאחר והובילה דרך מחשבה.. אנחנו במשפחה למדנות להינות מהדברים הפשוטים מזריחה ליום חדש ומהשקיעה והצבעים העזים שראינו במרפסת בנוף הרים. מפריחת פרח ועציץ שמטפחים בנאמנות ולא שוכחים להשקות".
הנשיא ריבלין ספד לרעייתו: "נחמה. נחמה שלי. אימאלה שלנו. קמתי הבוקר, את יודעת שלא הצלחתי לישון. הסתכלתי בתאריך, המוכר כל כך, יום הולדת שמח. יום הולדת עצוב. לפני מספר שבועות, בבית החולים, כשעוד הצלחת לומר את מה שעל ליבך, וכבר התחלת לדאוג, ביקשת שאחזיר אותך הביתה. היום, נחמה, שבת הביתה. קרוב כל כך לבית שלנו, שכאן מעבר לגבעה. קרוב לעציצים שאותם טיפחת. קרוב לנוף. קרוב ליער – "מחסן התבלינים", כך קראת לו, כשאת מלקטת לך אזוב, קורנית ואפילו פטריות. קרוב, לשבילים ולדרכים בהם אהבנו והלכנו. נולדת בימים שאחרי המלחמה הגדולה, מלחמת העולם השנייה. הורייך, חלוצים מאוקראינה, ממקימי מושב חירות בתל מונד, שאיבדו את כל משפחתם בשואה הארורה, ראו בך את תקוותם, את נחמתם.
3+
"נחמה. כך הם קראו לך. היית ילדת הכפר, ילדת הטבע, מושבניקית, אשת אדמה. כששרנו בבית, 'אנחנו שנינו מאותו הכפר', ידענו שאצלנו בבית רק את מאותו הכפר. עדרת, זיבלת, הישקת, חלבת בבוקר את הפרות, אספת ביצים מהלול, ויצאת ללמודים. אבא, מנחם שולמן, נפטר כשהיית רק בת חמש. ואימא, דרורה (קיילה), נשארה להחזיק במשק לבד, כשאת וורדה, ומאוחר יותר גם חיים גיסנו, עוזרים לה. "אמא שלי", כך אמרת, "עבדה קשה, ונלחמה כלביאה על הזכות להיות עובדת אדמה."
כשהכרתי אותך, חשבתי לפעמים, שעשיתי לך עוול, שאולי אני עירוני מידי, ירושלמי. מהר מאד למדתי ממך, שאפשר לגלות את האדמה של ירושלים, לרכוב על סוסים, לעדור בטוריה, לגדל ירקות בעונה! רק בעונה וצמחי תבלין בגינה. באוניברסיטה בירושלים למדת חקלאות, ביולוגיה וזואולוגיה, ועבדת במכון הזואולוגי והביולוגי. אט אט, צמחו בך שורשים ירושלמים. היית ירושלמית יותר מירושלמים, וריבלינית יותר מרבלינים. הקוגל הירושלמי שלך, מתוק וחריף כאחד, היה יותר טוב מהקוגל של שערי חסד. ומאימא שלי, למדת את המתכון לברונז'ינס, חצילים חריפים, שהיו המאכל האהוב עלי. ואז יום אחד, אחרי שנים כילדת הטבע, כאשת מדעי הטבע, החלטת ללמוד אמנות. הנפש העשירה שלך, לא ידעה מנוח. עולם האמנות נפתח בפנייך. בכל ביקור בחו"ל, ידעת כבר לאן את רוצה ללכת, על איזה מוזיאון לא תוותרי, ואיזו יצירה את חייבת לראות. לפעמים ניסית גם למלט אותי, מהטקסים המשעממים, ומקבלות הפנים הרשמיות, ולגרור אותי למוזיאון הקרוב, "את זה אתה חייב לראות", כך אמרת, ולקחת והסברת".
3+
"לפעמים אחרי יום מתיש בו סבלת מקשיי נשימה, ראיתי אותך מתלבשת, מתכוננת ליציאה. לאן אימאלה? כך שאלתי. והתשובה הייתה, יש היום מופע מחול, בסוזן דלאל, שאני בשום אופן לא מפסידה. כי גם כשהיה לך קשה, האמנות, הפרחים, הסרטים בסינמטק, והתערוכות במוזיאון על התפר, נתנו לך כוח. הם היו לך טעם החיים. ויותר מהכול – אהבת שירה. קראת בספרי משוררים, אבל בעיקר התעניינת בספרי שירה של משוררות. לפעמים היית ממש כופה עלי להקשיב. היית מושיבה אותי לידך, כשאת קוראת לי, מתוך גזיר עיתון, או מתוך ספרון קטן. קראת לי ולא ויתרת, ותודה שלא ויתרת. תודה שבמשך שנים ארוכות התעקשת עלי, התעקשת להרחיב לי עוד ועוד את הלב להעמיק לי עוד ועוד את הנפש. ללמד אותי אהבה מפוכחת, ישירה ונבונה אבל גם – מעגלת פינות וחומלת. ובעיקר – כמו כל דבר שעשית, כמו כל דבר שאמרת, להיות אמיתית. תמיד אמיתית".
"נחמה, בחודשים האחרונים שאלו אותי איזה אמא את, ועניתי, שאת אמא שבמשך ארבעה חודשים לא עזבו את מיטתה לרגע לא הילדים ולא בני הזוג שלהם. לרגע לא עזבו אותך לבד. כזו אימא היית, כזו סבתא. ריבי ותומר, ענת וגדי, רן ועינת, תודה שהייתם שם בשביל אימא. מתן, זיו, שי, קרני, מאיה, דניאלה ויהב, סבתא אהבה אתכם עד כלות, והיא תמשיך לאהוב אתכם, גם מלמעלה. תודה לכם לכולכם, שאתם המשפחה שלי. ותודה לכל האזרחים והאזרחיות שדרך העיניים שלכם והמילים שלכם והנוכחות שלכם זורח אלינו שוב ושוב אורה של נחמה שלנו, כמו אלף שמשות"
"ולך נחמה, רעייתי, אהובתי, אני מתקשה להאמין שאלו דברי פרידה. אני בטוח שעוד אחפש אותך בלילות, ובימים גם. תודה לך נחמה, על האהבה, על הזוגיות, על המשפחה, על כך שהיית תמיד איתי, על היד התומכת והלב המקשיב, על ההומור ועל המחשבה החדה, ועל זה שזכיתי להיות, בן זוגה של רעיית נשיא המדינה. "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות, כל הנהרות בעולם, לא ישטפוה". נוחי בשלום על משכבך"
קודם לכן, נשיא המדינה ראובן ריבלין הודה לציבור שהגיע היום לחלוק כבוד אחרון לרעייתו שארונה הוצב בתאטרון ירושלים. "תודה רבה לכולם על תשומת הלב", אמר הנשיא לקהל שהגיע.
גם נשיא ארה"ב דונלד טרמאפ התייחס למותה של ריבלין וצייץ בחשבון הטוויטר שלו "מלאניה ואני שולחים את תנחומינו העמוקים ביותר לנשיא ראובן ריבלין ולכל מדינת ישראל", עוד הוסיף טראמפ: "גב' ריבלין ייצגה את מדינתה בחן רב, נתגעגע אליה יחד עם כל מכריה".
מהמשטרה נמסר כי הרחובות דוד מרכוס ושופן אשר בסמוך לתאטרון ירושלים, יחסמו לתנועת רכבים החל מהשעה 14:00 זאת בכדי לאפשר לציבור להגיע ולחלוק כבוד אחרון לרעיית הנשיא. במהלך ההלוויה הנערכת כעת נחסמים לפרק זמן קצר הרחובות בהם עוברת ההלוויה.
