אנו פוגשים את מצוות הציצית בקריאת שמע, שנאמר"ועשו להם ציצית"
מה ההבדל בין טלית לציצית?
יש הנוהגים להתבלבל בין הטלית לבין הציצית. הטלית היא בגד מלבני גדול ללא חור לראש שבא מתעטפים מעל לבגדים בעיקר במהלך תפילת שחרית בימי חול, בשבתות ובחגים (מלבד ים כיפור שבו מתעטפים בטלית לאורך כל היום). את הציצית, אשר נקראת גם "טלית קטן", לובשים כל הזמן מתחת לבגדים או מעל לגופיה.
מדוע חשוב כל כך ללבוש ציצית ולמה זה משתלם?
חכמים קבעו טעמים שונים ללבישת ציצית שכדאי להכיר מקרוב:
- לפי רש"י, מצוות הציצית שקולה לנגד כל המצוות שנתן ה'. כלומר, כל זמן שהאדם לובש את הציצית והולך עמה, נחשב כאילו הוא מקיים את כל המצוות כולן. ואכן, הציצית, העוטפת את גופו של האדם, מזכירה לו שיש לקיים מצוות ומגינה עליו מפני פגעים רעים.
- יש מדרש שאומר שמי שלובש ציצית או טלית, יזכה בסופו של דבר ל-2,800 עבדים (הכוונה לעבדים עבריים ולא נוכריים), שכן בכל אחד מפתילי הציצית יש 700 פתילים שמרכיבים אותה. 700 פתילים כפול 4 קצוות הציצית הם 2,800.
- זרמים מסוימים בחסידות מאמינים כי הציצית היא תיקון לחלק הבעייתי באדם אשר בא לידי קלקול עם חטא האדם הראשון.
אלה רק כמה טעמים ללבישת ציצית. על כל פנים, כל יהודי לובש ציצית כי כך צוותה התורה. הגברים מצווים ללבוש בגד שיש בו 4 פינות. חשוב לזכור שהמצווה נהוגה ביום ולא בלילה.
בודקים בציציות של הציצית
לאחר שהבנו את חשיבותה של הציצית באורח החיים היהודי, נתייחס לשאלה כיצד בוחרים ציצית. הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לוודא שמדובר בציצית כשרה. הציצית הכשרה עשויה בדרך כלל מחומרים כמו פשתן או צמר רחלים. כמו כן, רצוי שחוטי הציצית יהיו טוויים בעבודת יד. אם לא ניתן הדבר, יש הנוהגים לטוות את החוטים באמצעות מכונה המופעלת באופן ידני. שנית, מכיוון שהציצית היא בגד שלובשים בכל יום, חשוב לבחור ציצית איכותית ונעימה, בייחוד אם אתם לובשים אותה בחודשי הקיץ החמים.
הציצית וחידוש מצוות התכלת
בתקופת המקרא ובתקופת בית שני הייתה התכלת חלק בלתי נפרד ממצוות הציצית. למעשה, זהו פתיל תכלת אשר שולב בין הציציות הלבנות.צבע התכלת הופק מיצור ימי שלדעת רבים מזוהה עם חילזון או דיונון. תהליך הפקת התכלת לא היה פשוט, והוא נפסק בגלל המחסור בחיה הימית. מאז ועד היום החלו ללכת עם פתילים בצבע לבן בלבד.
החל מהמאה ה-19 נעשו ניסיונות לחדש את מצוות התכלת ולגלות את היצור שממנו הופק הצבע. לקראת סוף שנות השמונים של המאה הקודמת, הציע הרב אליהו טבגר להפיק את התכלת מארגמון קהה קוצים, שהוא חילזון ימי טורף. הצעה זו זכתה לתמיכה בקרב רבנים רבים דוגמת הרב דב ליאור, הרב יואל קטן, הרב זאב וייטמן ועוד. ב-1992 החלו לייצר בישראל פתילי תכלת מהחילזון הימי הזה. מכיוון שארגמון קהה הקוצים נחשב לחיה מוגנת בישראל, מייבאים אותו מחו"ל. כך שגם בימינו ניתן לראות אנשים המשלבים פתיל תכלת בתוך הפתילים הלבנים של הציצית.
