במכתב שכתב היועמ"ש מנדלבליט לשר המשפטים אמיר אוחנה לגבי מינוי עו"ד אורלי בן-ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה, ביקר מנדלבליט את המינוי.
היועמ"ש: "משרת פרקליט המדינה היא בעלת מאפיינים מיוחדים. מדובר במי שעומד בראש פרקליטות המדינה, אשר משמש כאחד מראשי מערכת אכיפת החוק והתביעה הכללית, שני רק ליועץ המשפטי לממשלה. במסגרת תפקידו, ממונה פרקליט המדינה על כלל פרקליטויות המחוז ומחלקות פרקליטות המדינה, והוא מתווה מדיניות משפטית בתחום אכיפת החוק בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. המאפיינים המיוחדים של משרה זו, בדגש על תחום אכיפת החוק, באים לידי ביטוי גם בדרך המינוי לה, שנקבעה באופן שיש בו כדי להבטיח את העצמאות המקצועית של פרקליט המדינה ואת אי-תלותו ברשויות השלטון להן הוא משמש כשומר סף. בהתאם לכך, נקבע בהחלטת הממשלה מס' 1585 מיום 29.7.2007 כי המינוי למשרת פרקליט המדינה יעשה באמצעות ועדת איתור מיוחדת, שבראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה".
מנדלבליט הוסיף כי "מינוי זה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ולפיכך קיימת מניעה משפטית באישור".
התנועה למשילות ודמוקרטיה בחוות דעת משפטית לשר המשפטים: "עמדת היועמ"ש מנוגדת לחוק. המינוי בסמכותך".
לפני מספר ימים שיגרה התנועה למשילות לשר המשפטים חוות דעת משפטית בה נקבע כי החוק מסמיך את השר למנות ממלא מקום לפרקליט המדינה, שלא כעמדתו של מנדלבליט. בתנועה מברכים את השר אוחנה על המינוי ועל שלא נסוג מול הניסיון הפסול והמנוגד לחוק מצד היועץ המשפטי לממשלה לכפות על השר מינוי מועמד אחר.
בחוות הדעת של התנועה הובאו החוק וכללי הפסיקה הנוגעים למינויים זמניים בתקופת בחירות שמותירים שיקול דעת רחב בידם של שרי הממשלה. נכתב כי "ההגבלה של היועץ המשפטי לממשלה, מנוגדת לעקרון החוקיות, ומנוגדת לאיסור על מתן הוראות לרשות מוסמכת".
היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, עו"ד שמחה רוטמן: "לא ברור מה הבסיס המשפטי עליו נשען היועץ מנדלבליט בניסיונו להפקיע סמכות שניתנה במפורש לשר. נכון הדבר גם לגבי נציב שירות המדינה שתפקידו מסתכם בהמלצה בלבד, שאינה מחייבת את השר. שר המשפטים הינו נבחר ציבור שפועל בהתאם לסמכותו החוקית הקבועה בחוק יסוד: הממשלה ובחוק המינויים".
לדבריו "בתקופה זו שאמון הציבור במערכת המשפט בישראל נמצא בשפל חסר תקדים, נכון שהיועץ יחדל מלהתערב בנושא. גם אם העניין יגיע לבג"ץ יש לדחות את העותרים על הסף".
