שר החינוך הרב רפי פרץ ומנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב קיימו בצהריים (שני) מסיבת עיתונאים בה הוצג מודל הערכה חדש למערכת החינוך.
המודל החדש בא לענות על הטענות נגד בחינות המיצ"ב שאינן משקפות את היכולות האמיתיות של התלמיד אך למרות זאת מספר הבחינות החיצוניות לא יופחת אלא יוכפל.
במסגרת התכנית החדשה כלל התלמידים בכיתות ד' ו-ח' יחויבו בבחינת אוריינות שפה חיצונית בתחילת כל שנת לימודים, בניגוד לבחינות המיצ"ב שבהן השתתף כל בית ספר אחת לשלוש שנים – ובכיתות ה' ו-ח'.
הבחינה תיערך בתחילת השנה, בכל בתי הספר בארץ, בכל שנה. בנוסף, כלל בתי הספר ישתתפו גם בבחינות הערכה חיצוניות משתנות אחת לשנה.
מועד ההערכה יפורסם מראש, ואילו המקצוע והשכבה שתיבחן יימסרו לבית הספר בסמוך למועד ההערכה.
שר החינוך, הרב רפי פרץ: "היום מערכת החינוך יוצאת לדרך חדשה, דרך איכותית, שקופה יותר ורלוונטית יותר. ובעיקר, דרך שתהפוך את בתי הספר למרחבי למידה טובים יותר לתלמידים, למורים, למנהלים ולהורים. מודל ההערכה החדש, הוא מודל של המאה ה-21. הוא יציג את כל קשת העשייה בבית הספר, ולא יסתמך על ציונים בלבד. עם כניסתי לתפקיד הצבתי את הערכים ואת התחושה של התלמידים בתוך בתי הספר כדגל אותו צריך לקדם. ואנחנו ניתן משקל לאקלים ולערכים שיש בתוך בית הספר – איך תלמיד מרגיש במרחב הלימודי ומהי תחושת המורים. נתייחס להיבטים של השקעת בתי הספר בפיתוח ערכים בקרב תלמידיהם. כל אלה מתקשרים לכותרת של היום הזה: איך יראה בוגר של מערכת החינוך בשנת 2030. אנחנו רואים את הבוגר עם מטען של ידע, ערכים ומיומנויות. מצוינות לצד ערכים. הבוגר יהיה מעורב חברתית, רואה בתרומה שליחות, מאמין במדינת ישראל ונאמן לשרת אותה. סובלן כלפי האחר והשונה, ולצד הערכיות – מצויינות".
מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב: "במהלך חצי השנה האחרונה קיימנו מהלך חסר תקדים של התייעצויות רחבות היקף שכללו עשרות אלפי גורמים, בהם מומחים לחינוך, מנהלים, מורים, הורים ותלמידים. לצד ההתייעצויות רחבות ההיקף, ישבה על המדוכה וועדה מקצועית של מומחים. לאחר עיבוד של כלל התובנות גובש מודל חדש של הערכה לבתי הספר, כשהוא חותר לחיזוק האמון בבתי הספר ובעשייה החינוכית שלהם. לצד זה, בכוונתנו לשנות את התרבות הנהוגה במערכת ולהקנות כלים בידי אנשי המטה, המחוזות, הפיקוח, המנהלים והמורים כדי שכולם יעשו בו שימוש מושכל ונכון בכלי ההערכה. אנחנו יוצאים היום לדרך חדשה, בתקווה ובאמונה שהמודל החדש יצליח לתת מענה לתופעות לא רצויות, להטמיע ולקדם תהליכי למידה עמוקים, ויתרה מכך לשקף את העשייה החינוכית המבורכת שמתחוללת היום בשדה החינוכי של מדינת ישראל".
מנכ"לית הרשות להערכה ולמדידה בחינוך, ד"ר חגית גליקמן: "הערכה של בתי ספר נהוגה ברובן המוחלט של המדינות המפותחות בעולם לצרכי ניטור ואחריותיות ומאפשרת מעקב שיטתי ותקף אחר עבודת בתי הספר, זיהוי פערים בין רצוי למצוי והקצאת משאבים מושכלת. לאור תהליכי ההיוועצות והחשיבה המעמיקים, אנו יוצאים לדרך עם מודל הערכה חדש. המודל מבקש לשמר ולשכלל את היכולת למדוד לאורך זמן את ההישגים הלימודיים, את המיומנויות של התלמידים וכן היבטים של אקלים כיתתי ובית ספרי, ולצד זאת – להקטין ככל האפשר את הקשיים והתופעות השליליות שהיו בעבר. עיקרי המודל הם: חיזוק תהליכי הערכה פנימיים כחלק מהשגרה הבית ספרית, עדכון מתכונת ההערכה החיצונית, מתן דגש על למידה מנתונים, על הפקת תועלת ועל מתן מענים מותאמים לתוצאות ההערכה וכן שינוי כולל של תרבות השימוש בנתוני הערכה."
בתום עבודת הצוות המקצועי שמונה לבחון ולגבש מודל הערכה חלופי למיצ"ב, ולאחר היוועצות רחבת היקף וחסרת תקדים שקיים המשרד עם הציבור בישראל – הורים, מורים, מנהלים, מפקחים, מנהלי מחלקות חינוך ותלמידים, גובש מודל הערכה חדש למערכת החינוך.
מודל זה גובש, כזכור, על רקע הקולות שקראו לבחינה מחודשת של המיצ"ב, שהשימוש בו הוביל לתופעות שליליות ובלתי רצויות, ששיאן נרשם לפני כשנה (שנת 2018). לצד אלה יש להזכיר גם את ההשלכות של הפרסום הפומבי אשר נגע לממצאים של בתי הספר ודירוגם. בין התופעות אליהן נחשפנו: הכנות אינטנסיביות לקראת מבחני המיצ"ב, פגיעה בשגרת הלמידה, הסטת משאבים והפניית יתר של תלמידים להיבחנות בכיתות מותאמות ועוד. אלה הובילו בסופו של דבר לפגיעה בהוראה, בלמידה ובמהימנותו של כלי הערכה – המיצ"ב. לנוכח כל אלה, יצא המשרד למסע מקיף של הקשבה שהוביל, כאמור, לגיבושו של המודל החדש.
