על-פי החשד, במסגרת תפקידיו, ובעיקר כיו"ר לשכת עוה"ד, היה נוה בעל השפעה משמעותית על בחירת שופטים בישראל והיה מעורב במסגרת תפקידו בבחירת שופטים על אף שלא שימש אותה עת חבר בוועדה. נוה השפיע על בחירת השופטים באמצעות נציגי לשכת עוה"ד בוועדה והתייעצותם עמו מתוקף תפקידו, וכן באמצעות קשריו המקצועיים עם גורמים נוספים בוועדה שאינם נציגי הלשכה.
על פי כתבי החשדות, באוגוסט 2013 הגישה עורכת הדין דאז כרייף מועמדות להתמנות כשופטת שלום. לאחר כחודש, פנתה כרייף אל נוה בכנס מקצועי בו השתתפו השניים, הציגה עצמה בפניו ושיתפה אותו בכך שהגישה מועמדות לשיפוט. השניים שוחחו באותו יום מחוץ לכנס והחליפו מספרי טלפון. בהתכתבות מאוחרת ביניהם באותו יום, ביקשה כרייף מנוה לשמור על עניין מועמדותה לשיפוט באופן דיסקרטי.
לאחר שנוה נבחר לראשות הלשכה, ידעה כרייף כי יש ביכולתו לקדם את בחירתה לשיפוט מחד גיסא, וכי הוא מעוניין בקשר אינטימי עימה מאידך גיסא. לפיכך, היא עודדה, טיפחה והידקה את הקשר האינטימי-פלרטטני עימו, והשניים אף קיימו מפגש אינטימי נוסף בביתה, בעיצומו של הליך מינויה לשיפוט. כל זאת, בין היתר, כדי להטותו לכאורה למשוא פנים כלפיה ובעד פעולותיו הקשורות לתפקידו או בעד השפעתו על פעולתם של גורמים רשמיים אחרים בהקשר למינוי שופטים. כפי שעולה באופן ברור ממכלול ההתכתבויות בין השניים, בד בבד עם טיפוח הקשר האינטימי ביניהם כאמור, ביקשה כרייף מנוה, במספר רב של הזדמנויות, לפעול ולהתערב בעניינה ולקדם את בחירתה לשיפוט.
נוה חשוד שניצל את מעמדו כראש הלשכה ופעל בעניינה של כרייף באופן מהותי במספר רב של הזדמנויות מול חברי הוועדה לבחירת שופטים וגורמים רלוונטיים אחרים, כשהוא מצוי בניגוד עניינים חריף נוכח הקשר ביניהם, שהלך והתעצם במהלך הליך המינוי, ובלי שדיווח על כך לאיש מהגורמים מולם פעל.
בהמשך, בפברואר 2016, כרייף נכשלה בקורס המועמדים לשפיטה לאחר שקיבלה ציון נמוך. ציון "עובר" בקורס מהווה קריטריון משמעותי להמשך תהליך המינוי, אולם אין הוא תנאי הכרחי. נוה חשוד כי לבקשת כרייף שיקדם בכל זאת את מינויה, הוא פנה מספר פעמים רב לעו"ד אילנה סקר, נציגת הלשכה בוועדה, וביקש ממנה כי תפעל לכך שכרייף תעבור את "ועדת המשנה השנייה", בה השתתפה עו"ד סקר כנציגת לשכת עוה"ד, יחד עם עוד שני חברי ועדה. מעבר של ועדת משנה זו הוא שלב הכרחי בדרך למינוי לשיפוט. נוה ביקש זאת מעו"ד סקר בהמשך לבקשות חוזרות ונשנות של כרייף, ולא אמר לעו"ד סקר כי הוא מצוי בניגוד עניינים חריף לאור הקשר הפלרטטני-אינטימי בינו לבין כרייף. נוה פנה בעניין זה גם לחברת ועדת המשנה הנוספת, חה"כ לשעבר נורית קורן, וסיכם עימה כי היא ועו"ד סקר יעבירו את כרייף ברוב קולות בוועדת המשנה. בזכות התערבותו והשפעתו של נוה, עברה כרייף את ועדת המשנה השנייה במרץ 2016, למרות כישלונה בקורס, ברוב קולות של עוה"ד סקר וחה"כ קורן, מול דעת המיעוט של כב' השופט אליקים רובינשטיין, ונכנסה למאגר המועמדים לשפיטה. זמן קצר לאחר מכן, קיימו השניים מפגש אינטימי נוסף בביתה של כרייף, כמוזכר לעיל.
במאי 2016 לקראת כינוס הוועדה לבחירת שופטים, השתתף נוה בישיבה המקדימה שנערכה אצל נשיאת העליון דאז מרים נאור, יחד עם שרת המשפטים ונציגי הלשכה. בישיבה זו, שנועדה לגבש הסכמות לקראת כינוס הוועדה, סוכם כי כל הנוכחים יתמכו במינוי כרייף לשופטת. אף כאן, נוה לא דיווח לאיש על קשריו האינטימיים עימה.
פעולתו של נוה עבור כרייף הצליחה והובילה לבחירתה לשופטת ביום 7.6.16. לאורך כל התהליך נוה וכרייף התכתבו ושוחחו ביניהם, תוך כריכה בין נושא המינוי לשיפוט לבין מערכת היחסים האינטימית ביניהם.
בגין מערכת יחסים זו הוחלט כאמור לשקול להגיש כתב אישום נגד השניים בעבירות שוחד ונגד נוה גם בעבירת מרמה והפרת אמונים, בכפוף לשימוע.
כמו כן, על פי כתבי החשדות, בינואר 2019 נחקרה השופטת כרייף לראשונה באזהרה במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלוד. במהלך החקירה, היא התבקשה למסור את הטלפון הנייד שברשותה לחוקרים לצורך החקירה. השופטת כרייף ניסתה לשכנע את החוקרים להימנע מלקיחת הטלפון, אך ללא הועיל. היא נשאלה על ידי החוקרים האם מחקה בחודשים האחרונים התכתבויות מהטלפון והיא שללה זאת. במהלך חקירתה, ביקשה השופטת כרייף מהחוקרים לשוחח בטלפון עם גורמים שונים והם התירו לה לעשות כן. לאחר מכן, בהמשך החקירה, נשאר הטלפון בהישג ידה. על פי החשד, השופטת כרייף ניצלה את האמון שניתן בה על ידי החוקרים, ובהיותה בחדר החקירות מחקה מהטלפון התכתבויות שהוחלפו בווטסאפ בינה לבין מספר גורמים, לרבות אחד מחברי הוועדה לבחירת שופטים. היא מחקה את ההודעות שהוחלפו בינה לבין חבר הוועדה ביודעה כי הן עשויות להיות דרושות כראיה בחקירה המתנהלת נגדה, העוסקת בהליך בחירתה לשיפוט. בתום החקירה מסרה השופטת כרייף לחוקרים את הטלפון, בלא שאמרה להם דבר אודות מחיקת ההודעות. פעולתה זו התגלתה בשלב מאוחר יותר של החקירה, לאחר חדירה לטלפון על ידי חוקר מיומן, אשר שיחזר את ההודעות שנמחקו.
בגין מעשים אלה הוחלט לשקול להגיש נגדה כתב אישום גם בגין עבירה של השמדת ראיה, בכפוף לשימוע.
