accessibility-icon
share-icon
מיצג מחאה של ארגון אמנסטי נגד מדיניות ישראל בעזה, מול שגרירות ישראל במקסיקו, 2009. צילום: רויטרס
מיצג מחאה של ארגון אמנסטי נגד מדיניות ישראל בעזה, מול שגרירות ישראל במקסיקו, 2009. צילום: רויטרס

שכיחות מחלת העיניים בשם קרטוקונוס - ד"ר ניר ארדינסט מהמרכז לקרטוקונוס

מערכת C14

מערכת C14

א אלול ה'תשעט (01.09.19)

0

like

0

dislike

קרטוקונוס הינה מחלת עיניים קלה עד בינונית שמשפיעה בעיקר על איכות הראייה. עיקר המחלה מתאפיינת בהידקקות הקרנית (ירידה משמעותית בעובי), החלשות רקמות הקרנית ובבלט הקרנית לצורה של קונוס (קימור לא אחיד) במקום לצורת כיפה (קימור אחיד). כל אלו גורמים לאסטגמציה משמעותית. בספרות המקצועית ישנה הערכה כי 10-15 אחוזים מהמקרים של מחלת הקרטוקונוס קשורים לרקע גנטי.


תסמיני הקרטוקונוס מגוונים וכולליםבעיקר בטשטוש ראייה ואיכות ראייה לא מספקת כדוגמת הילות בלילה. כמו כן במחלת הקרטוקונוס קיימת עלייה חריגה בעוצמת האסטגימציה (צילינדר) בתדירות גבוהה מהרגיל.מאפיין מובהק של חולי הקרטוקונוס הוא אי שביעות רצון מתיקון המשקפיים כיוון למשקפיים יכולת תיקון מוגבלת בקרטוקונוס ביחס לעדשות מגע ובעיקר עדשות מגע קשות ועדשות מגע סקלרליות בפרט.

 המעקב של מיפוי קרנית בקרטוקונוס

מיפוי קרנית הינו הכלי החשוב ביותר באבחון ומעקב אחר מחלת הקרטוקונוס מסביר ד"ר ניר ארדינסט מהמרכז לקרטוקונוס. בישראל ישנם ממכשיר מיפוי קרנית רבים ובאופן כללי מיפוי קרנית מתחלקים למיפוי קרנית קדמי ומיפוי קרנית אחורי.

מיפוי קרנית באחורי לרוב מבוסס על שיטת מיפוי קרנית שיימפלוג שמות מכשירים הנעזרים בשיטת הינם TMS5 ,GALILEE ,SIRIUS ,PENTACAM. כמו כן חלק מדגמי ויסיוניק המתקדמים מציגים גם מיפוי קרנית אחורי. מיפוי קרנית אחורי ולא מיפוי קרנית קדמי הינה הדרך היעילה והנכונה ביותר לאבחן קרטוקונוס.

מעקב אחר קרטוקונוס במיפוי קרנית מסוג פנטקאם, תמונה באדיבות ד"ר ניר ארדינסט מהמרכז לקרטוקונוס

שכיחות הקרטוקונוס

מחלת הקרטוקונוס מתפתחת לרוב בגיל ההתבגרות ולמחלה טווח נרחב של חומרה. בדרגתה הקלה ביותר קרטוקונוס הינה  תת קלינית (ללא תלונות של הנבדק) וקיימים מטופלים שאינם מודעים לקיומה במשך שנים. בשנים האחרונות הצטברו מחקרים שמעידים על כך שמחלת הקרטוקונוס הינה מחלת עיניים נפוצה.
בעבר חשבו כי שכיחותה של מחלת הקרטוקונוס באוכלוסייה הינה 1:2000. שכיחות גובהה זאת מקורה במחקר של חוקר בשםקנדי משנת 1986 אשר חשף שכיחות של 54.5 חולים מתוך 100000. למחקר היו חולשות רבות כאשר החולשה הגדולה ביותר שהמחקר של קנדי לא השתמש במיפוי קרנית אחורי. ד"ר ניר ארדינסט מדגיש שוב כי מיפוי קרנית אחורי שמדגים את פני הקרנית האחורית הינה הדרך היעילה והטובה ביותר לאבחן קרטוקונוס. למעשה המחקר לא השתמש במיפוי קרנית כלל ובדק את האזור המרכזי של הקרנית לאבחון קרטוקונוס. בנוסף, השיטות בהן המחקר השתמש לאבחון קרטוקונוס לקו בחסר, המדגם של המחקר היה קטן מאוד יחסית והתפלגות הגילאים של המחקר לא הייתה תקינה.

השכיחות של קרטוקונוס היום 
מחקרים בשנים האחרונות מצביעים על שכיחות גובהה בהרבה. בישראל וביתר העולם המערבי מעריכים כי השכיחות הינה כמה אחד לכמה מאות חולה בקרטוקונוס. העלייה בשימוש והנגישות למיפוי קרנית יחד עם עוד גורמים יכולים להסביר את השכיחות הגבוה היום. מחקר שפורסם באפריל 2019 ע"י מחלקת עיניים של בית החולים ארהוס בדנמרק ופורסם בכתב העת בשם אקטה אופתלמולגי הציג נתונים מעניינים. המחקר הראה כי ב10 עד 15 שנים האחרונות שינה עלייה של פי 3 בשכיחות קרטוקונוס. ניתן לסכם כי שכיחות הקרטונוס הינה גבוהה בהרבה מהערכות בעבר באוכלוסייה הכללית. כמו כן, גם אמצעי הדימות כמו מיפוי קרנית תרמו חלק בהערכה מדויקת יותר של שכיחות הקרטוקנוס.

הכותב על שכיחות מחלת העיניים בשם קרטוקונוס הינו ד"ר ניר ארדינסט מהמרכז לקרטוקונוס מחירים עדשות קרטוקונוס

עקבו אחרינו גם ב-Google News