רדיו כמו שאף פעם לא שמעתם

מתי בפעם האחרונה שמעתם סדרה טובה? שמעתם אימה, דרמה או מדע בדיוני? אחרי שנים בהם הרגלנו לצרוך תכנים עלילתיים בטלוויזיה, בקולנוע ובסדרות רשת הגיע תורו של הרדיו הדיגיטלי להחזיר אותנו אחורה בזמן למסע בדיוני ישר לתוך האוזניים.

בתקופה האחרונה יותר ויותר פודקאסטים עלילתיים (כאלו שכוללים תסריט, שחקנים, בימוי, אפקטים ופסקול) עולים ומחזירים את הרדיו לימים הגדולים של הדרמה הרדיופונית. בימים שלפני הטלוויזיה אנשים התכנסו בסלון לא כדי לצפות בסדרה החדשה והמדוברת אלא כדי להתייצב מול מקלט הרדיו הגדול ולהאזין לתכנית שתיקח אותם לעולם אחר.

עכשיו, כשפודקאסטים מייצרים האזנה מורכבת ומרוכזת לרדיו, רדיו on demand אמתי, גם הדרמה חוזרת לחיינו. מעבר לפודקאסט הותיק והמוצלח The Truth שמציע בכל פרק סיפור עלילתי אחר ועצמאי באורך של עשרים ומשהו דקות, יש גם סדרות רדיופוניות שמאפשרות לכם לצלול לבינג' רדיופוני. הנה המלצה לשלושה בינג'ים רדיופוניים שיציגו בפניכם עולמות תוכן שונים לגמרי.

על Homecoming שמענו בחודשים האחרונים בעיקר בהקשר הטלויזיוני. מותחן פסיכולוגי בכיכובה של ג'וליה רוברטס על מתקן מיוחד שמסייע (לכאורה) לחיילים להתמודד עם החזרה לחיים בתום השירות. הסדרה מומלצת כמובן אבל למי שמחפש את המקור- לכו על הפודקאסט. שם הכל החל. 2 עונות של פרקים קצרים (ואולי זו הסיבה שהטלויזיה הלכה על פרקים קצרים כל כך) בהם מסופרת עלילה מותחת ומסתורית. קתרין קינר ודיוויד שווימר משחקים בתפקידים הראשיים והם עושים עבודה מצוינת. מדובר בשני כוכבי קולנוע וטלוויזיה ש"מסתתרים" מאחורי מיקרופון ומתמסרים לחוויה הרדיופונית. העריכה, עיצוב הפסקול והדומיננטיות של שיחות הטלפון בעלילה כדרך לנטרל את המגבלה הרדיופונית הם לא פחות ממבריקים.

Sandra הוא פודקאסט חדש יותר שמוכיח גם הוא שהוליווד באמת נדלקה על הקטע. כבר שנים זה ברור שהטלוויזיה היא המדיום המרשים באמת בכל מה שנוגע לסיפורים ויזואליים אבל רק כשקווין ספייסי הופיע בתפקיד ראשי ב"בית הקלפים" הבנו שזה סופי. כששחקן הוליוודי בכיר מוותר על המסך הגדול לטובת המסך הקטן משהו בסיפור דוד וגוליית הזה משתנה. עכשיו זה קורה גם ברדיו.

קתרין קינר ודיוויד שווימר מHomecoming היו סנונית ראשונה מסתבר. אית'ן הוק שהיה מועמד ל-4 פרסי אוסקר מככב ב"סנדרה" מבית היוצר של חברת הפודקאסטים גימלט. לצד הוק משחקות בפודקאסט גם קריסטן וויג ("מסיבת רווקות", "מכסחות השדים") ואליה שוקאט ("משפחה בהפרעה"). לא מדובר בהופעות אורח זניחות אלא בשלושה שחקנים מהשורה הראשונה שנושאים על הכתפיים תפקידים ראשיים בפודקאסט שחוזר לימי תסכיתי הרדיו ומציג עלילה דמיונית על האמת מאחורי העוזרות הוירטואליות דוגמת סירי ואלקסה. העלילה עצמה מעניינת ומפתיעה, הביצוע של חבורת השחקנים יושב טוב על המדיום הרדיופוני (דווקא הוק קצת מתאמץ). ואפרופו הכח הסוחף של הרדיו כאן הלכו על בינג' מהרגע הראשון. עונה שלמה של 7 פרקים באורך חצי שעה כל אחד עלתה בבת אחת לרשת ממש כמו כל סדרה חדשה בנטפליקס.

עניין הכוכבים כאמור הוא לא מובן מאליו. עצם העובדה ששחקני המסכים הגדולים והקטנים מגיעים עכשיו לאולפן הרדיו לא לצורך דיבוב של סרט אנימציה היא בשורה שמעניקה מעין תו תקן נוסף לזירת הפודקאסטים. בדברי ימי הפודקאסטים רשומים כמה רגעים מכוננים. בשנת 2014 הפודקאסט "סיריאל" שחפר בתיק רצח ישן היה הצלחה מטורפת, המציא מחדש את חוקי הדוקו פשע הרדיופוניים, וגרם לפתיחה מחודשת של משפט פלילי. אחריו הגיע ברק אובמה עם השיירה הנשיאותית שלו לגראג' של הפודקאסטר מארק מרון לראיון של שעה והתייחס אליו כמו לכל מראיין אחר באולפני הטלוויזיה הנוצצים. עכשיו זה זמן הכוכבים ההוליוודיים.

בינג' נוסף לסיום הוא The Horror of Dolores Roach מבית גימלט. קצת פחות כוכבים אבל הרבה אומץ יש בהפקה הזו. מדובר בפודקאסט אימה שמסופר בגוף ראשון על-ידי אישה שיצאה מהכלא ופוגשת חבר ותיק שמכין אמפנדס מעולים ומשכן אותה במרתף של המסעדה. בין לבין אנו נתקלים במסאז' רצחני ובקניבליזם. לא מדובר בפודקאסט ברמה של שני הקודמים אבל הסיפור בגוף ראשון והבחירה להתמודד עם ז'אנר האימה ראויים להערכה גדולה.

הפתיחה של הרדיו לעוד ועוד תכנים עלילתיים יוצרת אופק ליוצרים חדשים שמוכנים להתמודד עם האתגר. בארץ הנושא עדיין בחיתוליו אבל זה הזמן להתחיל לעבוד. במסלול

המאמר נכתב ע"י ד"ר נועם פיינהולץ, ראש מסלול רדיו ושידורים דיגיטליים במחלקה לתקשורת של מכללת ספיר.