חילופי ההנהגה במשרד הבריאות מסמנים היום (ראשון) תחילתו של פרק חדש: בטקס שנערך במעמד שר הבריאות חיים כץ, העביר משה בר סימן טוב את תפקידו לד"ר ספי מנדלוביץ', שישמש כממלא מקום המנכ"ל בתקופת ממשלת המעבר, לאחר שפרופ' יצחק קרייס הסיר את מועמדותו בשל סוגיית ניגוד עניינים. בר סימן טוב מסיים כהונה מצטברת של כתשע שנים בשתי קדנציות, שבמהלכן הוביל את המערכת בהתמודדות עם מגפת הקורונה, אירועי 7 באוקטובר והמלחמה.
אלא שלצד הישגים רפואיים ורפורמות משמעותיות, דוחות רשמיים מצביעים על מחסור מתמשך בכוח אדם ובתשתיות, זמני המתנה ממושכים ופערים בנגישות לטיפול. כעת עולות השאלות: האם ההנהלה החדשה תצליח לצמצם את הפערים שמלווים את מערכת הבריאות כבר שנים? והאם התוכניות והרפורמות יתורגמו לשיפור ממשי בשירות שמקבל הציבור בבתי החולים ובמרפאות?
מי הוא ד"ר ספי מנדלוביץ' ומה הניסיון שהוא מביא לתפקיד?
ד"ר ספי מנדלוביץ', רופא ילדים בהכשרתו, מגיע לתפקיד עם ניסיון המשלב עבודה רפואית בשטח וניהול מערכות בריאות. בעבר שימש כרופא בכיר במחלקה לרפואה דחופה לילדים וכסמנכ"ל רפואה במרכז הרפואי שערי צדק. בהמשך כיהן כראש מטה מנכ"ל משרד הבריאות, ובשנת 2021 מונה למשנה למנכ"ל המשרד. במסגרת תפקידו עמד גם בראש חטיבת הבריאות והיה שותף להובלת רפורמות בתחום הכשרת הרופאים, קיצור הסטאז', תכנון כוח האדם הרפואי ופיתוח מקצוע "עמית רופא". הוא גם ממייסדי תוכנית "ענבר" להכשרת עתודה ניהולית במערכת הבריאות.
מינויו הנוכחי מגיע לאחר שבחודש יולי האחרון סיים את תפקידו כמשנה למנכ"ל, לקראת חזרה לתפקיד ניהולי בשערי צדק. כעת הוא שב להנהלת המשרד לאחר שפרופ' יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא, הסיר את מועמדותו לתפקיד על רקע סוגיית ניגוד עניינים. מנדלוביץ' נכנס בשלב זה לתפקיד ממלא מקום בלבד, בתקופה שבה נרשמו חילופים גם בתפקידים בכירים נוספים במשרד.
מערכת הבריאות מציגה הישגים, אך סובלת ממחסור בכוח אדם ובמיטות
אחד האתגרים המרכזיים שימתינו למנדלוביץ' הוא חיזוק כוח האדם והתשתיות הרפואיות. בתקופת כהונתו של בר סימן טוב קודמו מהלכים להרחבת הכשרת הרופאים, לתכנון כוח האדם ולחיזוק מערך האשפוז. עם זאת, הנתונים הבין-לאומיים מלמדים כי הפערים עדיין משמעותיים. לפי דוח ה-OECD לשנת 2025, בישראל פועלים 3.5 רופאים לכל אלף תושבים, לעומת ממוצע של 3.9 במדינות הארגון.
בתחום האחיות הפער גדול יותר: 5.6 אחיות פעילות לכל אלף תושבים בישראל, לעומת 9.2 בממוצע במדינות ה-OECD. גם בהיקף מיטות האשפוז קיים פער, כאשר בישראל כ-3 מיטות לכל אלף תושבים, לעומת ממוצע של 4.2 במדינות הארגון. לצד זאת, ישראל מציגה הישגים במדדי הבריאות, ובהם תוחלת חיים של 83.8 שנים ושיעורי תמותה נמוכים מהממוצע במדינות הארגון ממחלות ומצבים רפואיים שניתן לטפל בהם. הנתונים משקפים מערכת שמצליחה להגיע להישגים רפואיים משמעותיים, אך נדרשת לעשות זאת עם משאבים מצומצמים יחסית.
הפער בין המרכז לפריפריה: האם עוד תמריצים יספיקו?
אתגר נוסף הוא צמצום הפערים בנגישות לשירותי רפואה בין אזורי הארץ. בנתונים שהוצגו בכנסת בפברואר 2025, על בסיס דוח מבקר המדינה, נמצא כי במחוז תל אביב ישנם 5.5 רופאים לכל אלף תושבים, בעוד שבמחוזות הצפון והדרום השיעור עומד על 2.7 בלבד. פערים אלה ממחישים את הקושי בגיוס רופאים ובשמירה על זמינות שירותי רפואה מחוץ למרכז הארץ.
מחקר של בנק ישראל, שפורסם בספטמבר 2026, מעלה שאלה נוספת לגבי יעילות הפתרונות שננקטו בעבר. המחקר בחן את התמריצים הכלכליים שניתנו לרופאים במסגרת הסכם השכר משנת 2011, ולא מצא השפעה מובהקת שלהם על ההסתברות שרופאים מומחים יתגוררו בפריפריה. לעומת זאת, נמצא כי לימודים או מגורים בפריפריה לפני הבחירה במקום העבודה עשויים להיות משמעותיים יותר. הממצאים מדגישים את הצורך בפתרונות ארוכי טווח, מעבר למענקים כספיים בלבד.
בריאות הנפש: השקעה של 1.4 מיליארד שקל, אך התורים עדיין ארוכים
אחד המהלכים הבולטים שקודמו בתקופת בר סימן טוב הוא התוכנית הלאומית לבריאות הנפש, בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקלים בשנה, שנועדה להרחיב את השירותים לנוכח העלייה בצורך בטיפול נפשי, במיוחד בעקבות המלחמה. אלא שדוח בנק ישראל שפורסם במרץ 2026, מצביע על פער מתמשך בין הביקוש לטיפול נפשי לבין זמינותו במערכת הציבורית.
השירותים מתאפיינים בתורים ארוכים, בין היתר בשל מחסור במטפלים ומשך ההכשרה הממושך של אנשי המקצוע. עוד צוין כי תנאי השכר במקצועות הטיפול משפיעים על יכולתה של המערכת הציבורית לגייס כוח אדם ולשמר אותו, אף שהסכמי השכר שנחתמו בשנת 2025 צפויים לשפר את המצב. האתגר של ההנהלה החדשה יהיה להבטיח שההשקעה התקציבית תתורגם להגדלת מספר המטפלים הזמינים לציבור, לקיצור זמני ההמתנה ולהרחבת השירותים בקהילה, במיוחד לנוכח צורכי הטיפול הנפשיים שנוצרו בעקבות המלחמה.
רפורמת המתמחים: שיפור בתנאי העבודה לצד חשש לפגיעה בהכשרה
סוגיה נוספת שממחישה את מורכבות ניהול מערכת הבריאות היא הרפורמה לקיצור תורנויות המתמחים. רק ביום חמישי האחרון, אימץ מנכ"ל משרד הבריאות היוצא את המלצות הצוות שבחן את יישום הרפורמה, בראשות פרופ' שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי סורוקה. על פי הסקרים שהוצגו לצוות, כ-75% מ-184 המתמחים שהשתתפו בסקר הביעו שביעות רצון מהמתווה המקוצר. מנגד, בקרב 98 רופאים בכירים ומנהלי מחלקות שהשתתפו בסקר אחר, 81% סברו כי הכשרת המתמחים נפגעה ו-78% דיווחו על פגיעה ברצף הטיפולי. מדובר בדיווחי המשתתפים בסקרים, ולא במדידה ישירה של פגיעה במטופלים.
בעקבות הממצאים הוחלט להמשיך במתווה הקיים בפריפריה, תוך ביצוע התאמות, אך לא להרחיבו בשלב זה לבתי חולים נוספים. בין ההמלצות גם תוספת תקן של רופא מומחה לכל מחלקה שבה פועל המתווה המקוצר. כעת תידרש ההנהלה החדשה להתמודד עם האתגר הכפול: שיפור תנאי העבודה של המתמחים, מבלי לפגוע באיכות ההכשרה וברציפות הטיפול הרפואי.
האוכלוסייה מזדקנת, והמערכת עדיין אינה ערוכה מספיק
אתגר משמעותי נוסף הוא ההיערכות להזדקנות האוכלוסייה. דוח מיוחד שפרסם מבקר המדינה ביוני האחרון, קבע כי אף שהממשלה הגדירה את הנושא כיעד אסטרטגי לפני יותר מעשור, טרם גובש מענה ממשלתי מתואם ומספק. בסוף שנת 2024 חיו בישראל כ-1.2 מיליון בני 65 ומעלה, ומספרם צפוי להגיע לכשני מיליון בשנת 2050. המבקר הצביע על מחסור ברופאים גריאטריים ובמיטות אשפוז מתאימות, לצד יישום חלקי של פעולות למניעת הידרדרות בריאותית בקרב אזרחים ותיקים. המשמעות היא שמערכת הבריאות נדרשת להיערך כבר כעת לגידול בביקוש לשירותי רפואה, שיקום וסיעוד. ללא הרחבת כוח האדם והתשתיות, הפער בין צורכי האוכלוסייה לבין יכולת המערכת לספק מענה עלול להתרחב.
מבחן ההנהלה החדשה: מהתוכניות לתוצאות בשטח
מנדלוביץ' אינו נכנס למערכת שאינה מוכרת לו. הוא היה שותף לעיצוב חלק מהמהלכים המרכזיים שקודמו בשנים האחרונות, וכעת מוטלת עליו האחריות להמשיך ביישומם, לצד ההתמודדות עם הפערים שעדיין לא נפתרו. בדבריו בטקס החילופים הדגיש כי "תקופת מעבר אינה תקופת המתנה", והבהיר כי בכוונתו להתמקד בחיזוק מוכנות מערכת הבריאות לחירום, בשמירה על רציפות השירותים ובהיערכות להחלטות התקציביות לשנים הבאות.
אלא שמבחן ההצלחה של משרד הבריאות לא ייקבע רק במספר הרפורמות שיקודמו, אלא בתוצאות שלהן: האם זמני ההמתנה לטיפול יתקצרו, האם יתווספו רופאים ואחיות במקומות שבהם המחסור חמור במיוחד, והאם השירותים הרפואיים יהיו נגישים יותר לכלל הציבור. אחרי שנים של התמודדות עם מצבי חירום לאומיים, האתגר המרכזי של ההנהלה החדשה יהיה לחזק את מערכת הבריאות גם בשגרה, כדי שתוכל להעניק טיפול זמין, איכותי ושוויוני לכל אזרח, ללא קשר למקום מגוריו או למצבו הכלכלי.
