קמפיין ה"גזענות" בשיאו. וצריך לומר את זה בקול ברור: זה קמפיין נבזי ומסית, שמבוסס על שקר שכל מי שמשתתף בו יודע שהוא שקר.
כל מי שמעז לטעון שהימין פוסל את הסיעות הערביות כי הוא גזען, כי הוא פוסל 20 אחוז מהאוכלוסייה, יודע שהוא משקר. אף אחד בימין לא פוסל אזרחים ערבים בגלל שהם ערבים. אף אחד לא אמר "כולם". אף אחד לא טען שכל הערבים תומכי טרור.
הוויכוח הוא לא על ערבים. הוויכוח הוא על שתי מפלגות ספציפיות, שקיבלו יחד 19 מנדטים, ושעמדותיהן ידועות וגלויות. זו לא גזענות, זו המציאות.
ועובדה מעניינת: הקמפיין הזה בא רק כלפי הימין. רק כלפי הימין מותר לצעוק "גזענים". כשאביגדור ליברמן אומר את אותו הדבר בדיוק, כששרון שרעבי אומר את אותו הדבר, כשאליסף פרץ אומר את אותו הדבר – פתאום שקט. אף אחד לא קורא להם גזענים. אף אחד לא מאשים אותם בפסילת 20 אחוז מהאוכלוסייה. אף אחד לא מנהל נגדם קמפיין.
למה? כי המטרה היא לא להילחם בגזענות. המטרה היא להילחם בימין. הגזענות היא רק התירוץ, רק כלי הניגוח התורן. כשהטענה משרתת את השמאל, היא לגיטימית. כשהיא באה מהימין, היא פתאום הופכת לגזענות.
ועכשיו גם יאיר לפיד מצטרף לחגיגה. בפוסט תוקפני, בניגוד לדעתו של שותפו וראש מפלגתו בנט, הוא מגן על הח"כים הערבים ותוקף את הימין בטענת הגזענות השחוקה. כאילו לא שמענו את זה כבר אלף פעם. כאילו זו לא אותה מנגינה ישנה שחוזרת בכל פעם שהימין מעז לומר אמת לא נוחה.
כולם
בכל הדורות, לפני שפגעו ביהודים, אמרו עליהם: "כולם". כולם בוגדים. כולם מרעילי בארות. כולם רוצחים ותומכי טרור.
כבר כמעט שבועיים ראש ממשלת ישראל ושריו לא מפסיקים להגיד את זה על חברי הכנסת הערבים. נתניהו, בן גביר, גוטליב, לא מפסיקים לצווח "הם תומכי טרור, כולם.". הליכוד מוציא הודעה רשמית על "קולות תומכי טרור."
כולם. אין הבדל ביניהם. לא חשוב מאיזו מפלגה, במה הם מאמינים, אם הם דתיים או חילונים, גינו את החמאס או לא, כולם אותו דבר.
הם לא מדברים רק על הח"כים. הם מדברים על אחד מכל חמישה ישראלים. על הרופאה במיון. על הרוקח. על יוסף אלזיאדנה מרהט, שב-7 באוקטובר הוציא במיניבוס שלו שלושים צעירים מהמסיבה ברעים, תחת אש.
נתניהו הצביע 771 פעמים יחד עם "תומכי הטרור" האלה. ב-2021 הוא חיזר אחרי מנסור עבאס בטירוף. ינון מגל לא הפסיק לדבר על זה שהוא "מושיט יד למנסור עבאס." כשהם צריכים את האצבעות שלהם הם לא תומכי טרור.
אנחנו דורשים מהעולם, בצדק, שלא יגיד "היהודים כולם". מי שדורש את זה, לא יכול להגיד "הערבים כולם".
אבא שלי שרד את האנשים שאמרו על היהודים "כולם".
הוא לא היה סולח למי שאומר את זה היום בעברית, בכנסת ישראל.
גם אני לא.— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) November 22, 2026
בואו נגיד את האמת הפשוטה: אפשר לבקר מפלגה פוליטית בלי להיות גזען. אפשר לפסול מפלגה שתומכת בטרור, שמתנגדת למדינה כמדינה יהודית, שמסרבת לגנות רצח של יהודים, בלי לפסול ציבור שלם. זו הבחנה בסיסית שכל ילד מבין, ורק מי שרוצה להסית בכוונה מעמיד פנים שהוא לא מבין אותה.
ההיפך הוא הנכון: מי שמערבב בין ביקורת על מפלגות קיצוניות לבין פסילה של ציבור שלם, הוא זה שמבצע בעצמו את ההכללה הגזענית. הוא זה שטוען שמפלגת רע"ם והרשימה המשותפת הן "הערבים". הן לא. הן מפלגות, עם מצע, עם הצבעות, עם אמירות. ומותר, וחובה, לשפוט אותן לפי המצע, ההצבעות והאמירות שלהן.
המטרה האמיתית: הכשרת ממשלת מיעוט
קמפיין הזה יש מטרה נוספת, צינית אפילו יותר: להכשיר ממשלת מיעוט. אם כל ביקורת על הסיעות הערביות היא "גזענות", אז אסור להתנגד להישענות עליהן. אסור לשאול שאלות. אסור להזכיר את עמדותיהן. צריך לשתוק, כי אחרת אתה גזען.
זו הנדסת תודעה במיטבה: סותמים את הפה של המתנגדים באמצעות האשמה מוסרית כוזבת, ואז מעבירים ממשלה שאין לה רוב יהודי, שאין לה לגיטימציה ציבורית, ושנשענת על תומכי טרור.
לא, זו לא גזענות. זו אהבת המדינה. זו דרישה בסיסית שממשלת ישראל לא תהיה תלויה במי שמתנגדים לעצם קיומה.
