דלג לתוכן הראשי
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

בטוחים שזה הבן על הקו? הפעולה שתציל אתכם מעוקץ קולי ב-AI

נועם כהן
נועם כהן

נוכלים כבר מסוגלים לשבט קולות של בני משפחה בבינה מלאכותית ברמה שקשה להבחין בה מהמציאות • בישראל טרם פורסמו נתונים רשמיים על היקף התופעה, אך רשויות האכיפה והבנקים מתריעים מעלייה בהתחזות • כך אפשר לנטרל את המלכודת בלי לסמוך על האוזן


הטלפון מצלצל, ובצד השני נשמע קול שדומה מאוד לקול של הבן או הבת: יש צרה, צריך כסף ואין זמן להסביר. גורמים רשמיים מזהירים שנוכלים יכולים, בטכנולוגיה שכבר קיימת, לחקות כך קולות של בני משפחה. קשה יותר לומר כמה פעמים זה קורה בישראל. לא מצאתי נתון רשמי על כך, ולכן אני מפריד כאן בין הידוע ללא ידוע ומסיים במה שעושים בכל זאת.

צילום: שאטרסטוק

כשהקול המשובט כבר משכנע

נתון ברור על איכות השיבוט מגיע ממחקר של אוניברסיטת קווין מרי בלונדון, שפורסם בכתב העת PLOS One בספטמבר 2025. מאזינים שמעו קולות אמיתיים וקולות ששובטו מהקלטה של כארבע דקות. בניסוי אחד זוהו הקולות המשובטים כקולות אנושיים ב-58% מהפעמים, לעומת 62% בקולות האמיתיים. בניסוי השני המספרים היו 70% לעומת 72%. לפי החוקרים, קולות משובטים יכולים להישמע אמיתיים כמו קולות של בני אדם.

המספר המדווח הטוב ביותר שמצאתי על ההונאה עצמה מגיע מארצות הברית. בדוח השנתי של מרכז התלונות על פשיעה באינטרנט של ה-FBI לשנת 2025, במסגרת שמסבירה איך AI עשוי לשמש בהונאות, מתוארות "הונאות מצוקה, שבהן משתמשים בטכנולוגיית שיבוט קול כדי לחקות את הקול של אדם יקר שנמצא במצוקה", ולפי הדוח נפגעים דיווחו בהן על הפסדים של יותר מ-5 מיליון דולר.

מטה ה-FBI בוושינגטון | צילום: שאטרסטוק

למספר הזה יש גבול: ככל שאפשר להבין מהדוח, הוא נשען על מה שהנפגעים עצמם כתבו בתלונות, אבל הדוח לא מסביר איך נבחרו התלונות האלה ולא אומר שנבדק שבכל אחת מהן אכן שובט קול. מנגד, באותו דוח כותב ה-FBI, בהקשר של הונאות השקעה, שנפגעים רבים לא מבינים עד כמה AI עשוי להיות מעורב, כך שהמספר האמיתי יכול להיות גבוה ממנו או נמוך ממנו.

מבוכה אדירה: חשד לפריצה לאחד המאגרים הרגישים ביותר של ה-FBI

אתמול 20:51אפרת ברינר

בישראל מה שידוע מגיע בעיקר מאזהרות. משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשטרת ישראל פרסמו ביוני השנה אזהרה משותפת שלפיה נוכלים "מסוגלים לזייף ולשכפל באופן מושלם את קולם של בני משפחה קרובים על בסיס קטעי שמע קצרים בלבד". זה ניסוח של אזהרה ולא תוצאה של מדידה: במחקר של קווין מרי השתמשו החוקרים בהקלטה של כארבע דקות ולא בקטע קצר, וגם כך הקולות המשובטים לא זוהו כאנושיים יותר מהאמיתיים. לפי פרסום של בנק ישראל ממאי 2025, המערכת הבנקאית צפתה שבאותה שנה יגבר בהונאות השימוש בכלי AI לצורך התחזות, כמו זיוף קולי וחזותי.

המספר שחסר בישראל

מה שחסר הוא ספירה: כמה שיחות כאלה היו בישראל, כמה כסף אבד בהן ובכמה מהן הקול באמת שובט. הנתונים שמצאתי מערבבים סוגי הונאה שונים. לפי דיווח בג'רוזלם פוסט ממאי 2025, מדיון בוועדה של הכנסת, איגוד הבנקים מסר שב-2024 נגנבו כ-100 מיליון שקל בהונאות טלפוניות נגד אנשים מבוגרים ועולים חדשים.

המספר הזה לא מפריד בין קול משובט לבין שיטות אחרות. באותו דיון נאמר שההונאות כוונו במיוחד לקהילה דוברת הרוסית: רבע מכ-2,000 מקרי ההונאה שתועדו נגד אנשים מבוגרים היו נגד דוברי רוסית. לדעתי זה גם עניין של שפה: לשיבוט קול ברוסית יש הרבה יותר הקלטות לאמן עליהן מאשר בעברית, כך שייתכן שהוא הגיע לרמה גבוהה מוקדם יותר.

"העוקץ הרוסי": עשרות מיליונים נגנבו, 2000 תיקי הונאה נפתחו

14.05.25אבלין ליידרמן

ראו הוזהרתם: שיטת "העוקץ הרוסי" שעלולה לרוקן לכם את החשבון

16.06.26רבקה שורק

גם המקרים שהגיעו לתקשורת לא מכריעים את השאלה. ביולי 2025 דווח על אדם בן 89 שהעביר 450 אלף שקל בשלושה תשלומים אחרי שנאמר לו שבנו גרם לתאונה קטלנית. לפי הדיווח, הנוכלים השמיעו לו את קולו של בנו בשיבוט בבינה מלאכותית. המשטרה פתחה בחקירה, אבל עד הפרסום לא נעצרו חשודים. לא ידוע לי על מקרה ישראלי שבו נקבע בבדיקה שהקול אכן שובט. קול שנשמע כמו קולו של הבן יכול להיות גם קול של מתחזה רגיל, כשהלחץ במהלך השיחה משלים את השאר.

מנתקים ומתקשרים בחזרה

ההגנה המרכזית, שחוזרת גם בהמלצות הרשמיות שמצאתי בארצות הברית וגם באזהרה שפורסמה בישראל, לא דורשת לזהות זיוף. נציבות הסחר הפדרלית האמריקאית כתבה כבר ב-2023: "אל תסמכו על הקול. התקשרו לאדם שלכאורה פנה אליכם". ה-FBI חזר על ההמלצה ב-2025, ובאזהרה הישראלית מיוני 2026 נכתב: "נתקו מיד את השיחה" ו"חייגו בעצמכם למספר הטלפון המוכר, הרשמי והשמור של אותו בן משפחה". כלומר, לא להתקשר בחזרה למספר שממנו התקשרו אליכם, אלא לחייג למספר ששמור אצלכם מראש.

אפשר להוסיף לזה מילת קוד משפחתית. ה-FBI ממליץ: "צרו עם המשפחה מילה סודית או ביטוי סודי", ובנק סטרלינג הבריטי הציע רעיון דומה ב-2024. לא ראיתי גורם רשמי בישראל שממליץ על כך, אבל בעיניי זה הרגל שכמעט לא עולה כלום: מילה שלא מופיעה ברשתות החברתיות, שכל אחד במשפחה זוכר ושמבקשים לשמוע כשמשהו נשמע דחוף מדי. ה-FBI מציע גם לצמצם את ההקלטות של הקול שלכם שפתוחות לכל אחד ברשת.

צילום: שאטרסטוק

לדעתי, בארגון אותו עיקרון צריך להיות נוהל ולא תחושה: בקשה דחופה להעביר כסף או לשנות פרטי חשבון, גם כשהיא מגיעה בקול של המנכ"ל, תאומת בשיחה חוזרת למספר מתוך רשימת אנשי הקשר של הארגון, ולפני העברה גדולה יאשר אותה אדם נוסף. זה מוסיף כמה דקות, והן שוות את זה.

אם הכסף כבר יצא מהחשבון, אני הייתי מתקשר קודם כל לבנק. האזהרה הישראלית ממליצה לדווח למוקד 100 של המשטרה.

בעברית יש לנו כנראה יתרון קטן, לפחות כרגע: מי שמקשיב היטב יכול לפעמים לשמוע שמשהו בקול לא טבעי. אבל המודלים משתפרים מהר, ולכן מה שמרגיע אותי באמת הוא שאין צורך לנצח את הזיוף בשמיעה. גם כשאי אפשר לדעת אם הקול אמיתי, אפשר לדעת לאיזה מספר מתקשרים בחזרה, ושיחה חוזרת קצרה מבררת מה שהאוזן לא יכולה לברר.

נועם כהן הוא מייסד CritiqeIL, חברת ייעוץ והטמעת AI לארגונים בישראל.