ויכוח חריף התפתח היום (ראשון) במהלך עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות שאלות שהציג סנגורו של ראש הממשלה, עורך הדין עמית חדד, בנוגע למגעים בין המשטרה לעיתונאי בן כספית. הפרקליטות התנגדה לאופן שבו הוצגו הדברים וטענה כי ההגנה יוצרת קשר בין אירועים שונים, בעוד חדד התעקש כי מדובר בשאלות הנוגעות למידע שהועבר למנדלבליט בזמן אמת.
תחילת העימות בשאלות שהפנה חדד למנדלבליט על פגישה של קצין המשטרה ערן קמין עם בן כספית בשנת 2015. חדד טען כי קמין נפגש עם העיתונאי בניסיון לקבל ממנו מידע נגד נתניהו, ושאל את מנדלבליט אם עודכן על כך. מנדלבליט השיב כי אינו זוכר שעודכן בפגישה כזאת.

"עברת או שלא עברת?": השופטת דרשה הבהרה – מנדלבליט נותר נבוך
בשלב זה התערב נציג הפרקליטות, עורך הדין יונתן גילדין, וטען כי ההגנה מציגה את תוכנו של מסמך באופן שאינו משקף את מה שנקבע לגביו. לדבריו, בית המשפט כבר עיין בחומר הרלוונטי, ולא נקבע כי הוא מתעד את הפגישה שעליה מדבר חדד. חדד התעקש כי הוא מתבסס על עדותו של קמין, שבה סיפר על פגישה עם כספית, וטען כי יש לאפשר לו לשאול את העד על הדברים. השופטת הורתה לסנגור למקד את שאלותיו בעדות שנשמעה בבית המשפט, ולא בפרשנות של מסמך השנוי במחלוקת.
לאחר שמנדלבליט שב לאולם, המשיך חדד בחקירה והציג פרוטוקול מ-21 באפריל 2016, שבו תוארה פנייה של כספית לגורמי המשטרה. בהמשך הציג קטע מעדותו של קמין מ-14 בספטמבר 2026, שבו נשאל על פגישה עם העיתונאי לצורך בירור ידיעות מודיעיניות. כשנשאל קמין מי יזם את הפגישה, השיב: "אני מניח שלי", ולאחר שנשאל שוב אם היוזמה הייתה שלו, אישר זאת.

"קודש": מנדלבליט נשאל על המסמכים המושחרים – וזה ההסבר שסיפק
חדד ביקש לדעת אם מנדלבליט עודכן בכך, אך גילדין התנגד פעם נוספת והעד התבקש לצאת מהאולם. "אני מתנגד, יש פה הטעיה", אמר נציג הפרקליטות. גילדין הסביר כי לשיטת התביעה, הפרוטוקול מאפריל 2016 מתייחס להודעה שמסר כספית באותה תקופה, ולא בהכרח לפגישה המוקדמת יותר שעליה העיד קמין. חדד דחה את הדברים ואמר: "זה לא נכון".
המחלוקת ממחישה את הפער בין גרסאות הצדדים בנוגע למגעים בין כספית לגורמי המשטרה במסגרת חקירתו של מנדלבליט על האישורים שנתן לפעולות חקירה בתיקי האלפים ועל המידע שהובא בפניו בטרם התקבלו ההחלטות.

"הטעו אותך הטעיה גמורה": העדות על בן כספית שהוצגה למנדלבליט
מבחינת קו ההגנה, ביסוס הטענה כי המשטרה יזמה את הפנייה לעיתונאי עוד בשנת 2015 כדי לאסוף מידע נגד נתניהו, וכי למנדלבליט הוצג בהמשך מצג שונה של פנייה מצד כספית, נועד להצביע על פגמים בהליך איסוף המודיעין ובשקיפות המידע שהונח בפני היועץ המשפטי לממשלה. מנגד, עמדת התביעה מבקשת להפריד בין אירוע מוקדם לבין פנייה מאוחרת יותר משנת 2016, ובכך לשמוט את הבסיס לטענת ההטעיה ולשמור על תקינות הליך קבלת ההחלטות.
