הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תפרסם ביום שני הקרוב, 23 בנובמבר, בשעה 16:00, את החלטת הריבית. הפעם מדובר בהחלטה מורכבת במיוחד: מצד אחד, נתוני האינפלציה תומכים בהפחתת הריבית, אך מצד שני, לא ניתן להתעלם מההתפתחויות בשווקים העולמיים, מהיחלשות השקל ומהציפיות לשינוי במדיניות הריבית בארה"ב.
מבחינת האינפלציה – מדד המחירים לצרכן של חודש אוקטובר ירד ב-0.1%, ובשיעור שנתי האינפלציה עלתה ב-1.1% בלבד, הרמה הנמוכה מאז אפריל 2021. אלא שמנגד, הדולר התחזק בכ-6.7% בתוך שלושה שבועות, משער של 3.12 שקלים בסוף אוקטובר לכ-3.33 שקלים ביום שישי האחרון. התחזקות הדולר מייקרת את היבוא ועלולה להחזיר לחצים אינפלציוניים למשק.
גם בארה"ב מתפתחת תמונה הפוכה. בעוד שבנק ישראל שוקל הורדת ריבית, השווקים מתמחרים בהסתברות של יותר מ-90% העלאת ריבית מצד הפד ב-9 בדצמבר. פער הריביות עלול להתרחב אם הפד יעלה ובנק ישראל יוריד, ולהפעיל לחץ נוסף על השקל. בשל כך ניכר חילוקי דעות ביו האנליסטים מה יעשה בנק ישראל.

האינפלציה בירידה מפתיעה, מחירי הדירות ממשיכים לצנוח
הורדת הריבית מורגשת בדוחות
השפעת הורדות הריבית כבר ניכרת גם בדוחות הבנקים שפורסמו השבוע. חמשת הבנקים הגדולים בישראל רשמו ברבעון השלישי רווח נקי מצרפי של כ-8.1 מיליארד שקל, ירידה של כ-6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ארבעה מתוך חמשת הבנקים הציגו ירידה ברווח, בין היתר על רקע הירידה בהכנסות הריבית בעקבות הפחתות הריבית במשק.
כך, למשל, בבנק הפועלים הכנסות המימון מפעילות שוטפת ירדו בכ-4% לעומת הרבעון המקביל. הנתונים ממחישים כי להחלטת הריבית יש השפעה לא רק על נוטלי המשכנתאות והחברות, אלא גם על שורת הרווח של הבנקים ועל המשקיעים במניותיהם.
השלכה ישירה על נוטלי המשכנתאות
להחלטה עשויות להיות השלכות גם על שוק ההון והנדל"ן. הורדת ריבית תוזיל את עלויות המימון של חברות, ובפרט של חברות הבנייה, ותקל על נוטלי המשכנתאות. הורדה של רבע נקודת אחוז תביא את ריבית הפריים מ-4.75% ל-4.5%. במשכנתה של מיליון שקל ל-25 שנה במסלול פריים, מדובר בחיסכון של כ-140 שקל בהחזר החודשי. מנגד, השארת הריבית ללא שינוי עלולה לאכזב את המשקיעים שממתינים להקלה בתנאי המימון. בסופו של דבר, בנק ישראל צריך להכריע בין האינפלציה הנמוכה שתומכת בהורדה לבין החשש מהיחלשות השקל והתחדשות הלחצים האינפלציוניים.
