בית המשפט העליון הורה היום (חמישי) על קיום משפט חוזר בעניינו של הגינקולוג מיכאל שטטמן, שהורשע בעבירות אינוס במרמה לאחר שזוכה פה אחד בבית המשפט המחוזי בירושלים. המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג, קבע כי בהליך הערעור נפלה תקלה מהותית: המדינה הודיעה במפורש שהיא חוזרת בה מבקשתה להרשיע את הרופא בעבירות מין, אולם 3 שופטי ההרכב הרשיעו אותו באותן עבירות, מבלי שהחזרה של הפרקליטות צוינה בפסק הדין. בעקבות הממצאים הורה סולברג כי התיק יידון מחדש בבית המשפט העליון בפני הרכב מורחב של 5 שופטים.
במרכז ההחלטה עומדת השתלשלות חריגה שהחלה בערעור שהגישה המדינה על זיכויו של שטטמן. במהלך הדיון בערעור, בספטמבר 2024, הצביעו השופטים על קשיים משפטיים בהרשעת הרופא בעבירות המין שיוחסו לו, והעלו אפשרות להרשיעו בעבירת תקיפה.
בעקבות הדיון הגישה הפרקליטות הודעה רשמית לבית המשפט, שבה נכתב: "לאחר ששמעה את הערות בית המשפט הנכבד בדיון מיום 18.9.2024, מודיעה [המדינה] כי היא חוזרת בה מהבקשה להרשיע את [המבקש] בעבירות אלו". בהמשך אותה הודעה ביקשה המדינה להרשיע את שטטמן בעבירת תקיפה, שלא נכללה בכתב האישום המקורי.
אלא שכחצי שנה לאחר מכן, במרץ 2025, ניתן פסק הדין בערעור. השופטים אלכס שטיין, יוסף אלרון ויחיאל כשר קיבלו פה אחד את ערעור המדינה והרשיעו את שטטמן בעבירות אינוס במרמה. בהחלטתו הנוכחית הדגיש סולברג כי חזרתה של המדינה מבקשתה להרשיע בעבירות המין כלל לא הוזכרה בפסק הדין.
לאחר מתן פסק הדין התברר כי בין שופטי ההרכב לבין הפרקליטות וההגנה נוצרה אי־הבנה משמעותית. השופטים סברו כי האפשרות לוותר על הרשעה בעבירות המין הותנתה בהסכמת הרופא להרשעה בתקיפה, ומששטטמן לא הסכים לכך, ראו השופטים בהצעה ככזו שלא התקבלה.
אלא שבדיון מאוחר יותר הבהירה מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה כי החזרה מבקשת ההרשעה בעבירות המין הייתה חד־צדדית ובלתי מותנית, וכי המדינה אינה חוזרת בה מהודעתה. "אנחנו לא חוזרים מההודעה הזאת", הבהירה נציגת הפרקליטות.
סולברג קבע כי מדובר בתקלה מהותית, שכן פסק הדין המרשיע ניתן על בסיס הבנה שאינה משקפת את עמדת המדינה בפועל. לדבריו, "פסק הדין שמכוחו הורשע המבקש בעבירות אינוס במרמה – ניתן על יסוד הנחה שגויה לגבי תוקפה ומהותה של הודעת הפרקליטות". עוד הדגיש כי בנסיבות המקרה יש בתקלה כדי "לערער את יסודות ההרשעה".
אחד הפרטים המשמעותיים בהחלטה נוגע לעמדתו של השופט יחיאל כשר, שהיה חלק מההרכב המקורי שהרשיע את שטטמן. לאחר שהתבררה אי-ההבנה, סבר כשר כי יש לשנות את פסק הדין ולהמיר את ההרשעה באינוס במרמה להרשעה בתקיפה.
בחוות דעתו הבהיר כי פסק הדין המקורי ניתן על סמך תפיסת מצב מוטעית, וכי אילו ידע שהפרקליטות חזרה בה ללא תנאי מבקשתה להרשיע בעבירות המין, לא היה מצטרף להרשעה. "לא הייתי נוהג כך במצב בו המשיבה חוזרת בה, באופן בלתי מותנה, מבקשתה להרשיע את המבקש בעבירות האינוס, כפי שמתברר שהנסיבות היו בפועל. את טעותי זו מבקש אני לתקן", כתב כשר.
לעומתו, השופטים שטיין ואלרון סברו כי יש להותיר את ההרשעה על כנה, חרף אי-ההבנה שהתגלתה. סולברג העניק משקל משמעותי לעמדתו של כשר, וקבע כי היא מחזקת את האפשרות שתוצאת ההליך הייתה משתנה אלמלא התקלה.
למרות שהמדינה אישרה כי חזרה בה באופן בלתי מותנה מבקשתה להרשיע את שטטמן בעבירות המין, היא טענה בהמשך כי לבית המשפט הייתה סמכות להותיר את ההרשעה על כנה. לפי עמדתה, לא התגבשה עילה לביטול פסק הדין, אך יש לתת משקל משמעותי להשתלשלות האירועים בעת גזירת העונש.
מנגד, שטטמן טען כי הרשעתו בעבירות שהמדינה כבר לא ביקשה להרשיעו בהן מהווה עיוות דין חמור. סולברג הבהיר כי אינו מכריע במסגרת הבקשה הנוכחית בשאלה העקרונית אם הייתה לבית המשפט סמכות להרשיע בעבירות המין למרות הודעת המדינה, וכי החלטתו מבוססת על מכלול הנסיבות ועל החשש לעיוות דין שנגרם בשל התקלה בהליך.
הפרשה החלה לפני כ-12 שנים, בעקבות חקירה פלילית נגד שטטמן, גינקולוג ותיק שטיפל במשך שנים במתלוננות. בדצמבר 2018 הוגש נגדו כתב אישום שייחס לו עבירות מין במהלך טיפולים רפואיים. האישומים עסקו במעשים שלפי טענת המדינה הוצגו למטופלות כפעולות רפואיות נחוצות, אף שחרגו מגדר הטיפול המקובל.
בדצמבר 2022 זיכה בית המשפט המחוזי בירושלים את הרופא פה אחד. שופטי המחוזי קבעו כי לא הוכחה המחשבה הפלילית הנדרשת להרשעתו בעבירות שיוחסו לו. המדינה ערערה על הזיכוי לבית המשפט העליון, ובמרץ 2025 התקבל הערעור. ההרכב קבע כי מעשיו של שטטמן חרגו באופן ניכר מהטיפול הרפואי המקובל וכי לא ניתנה להם הסכמה מדעת, והרשיע אותו באינוס במרמה. בהמשך הגיש שטטמן בקשות משפטיות שונות לביטול הרשעתו, ובהן בקשה לדיון נוסף ועתירה לבג"ץ, ולבסוף הופנה למסלול של בקשה למשפט חוזר.
בהחלטתו קבע סולברג כי המשפט החוזר יתקיים בבית המשפט העליון עצמו, ולא יוחזר לבית המשפט המחוזי, משום שהתקלה שנמצאה נוגעת להליך הערעור ולא לצורך בשמיעה מחודשת של העדויות והראיות. עוד הורה כי המשפט החוזר יתקיים בפני הרכב מורחב של 5 שופטים, שזהותם תיקבע בידי נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית.
סולברג הדגיש כי ההחלטה על משפט חוזר אינה קביעה ששטטמן חף מפשע, וכי שאלת אשמתו או חפותו תוכרע בהליך החדש, בהתאם לדין ולראיות. בהחלטתו התייחס גם לכאבן המתמשך של 2 המתלוננות, וציין את המחיר האנושי של ההליכים המשפטיים הממושכים.
לקראת סיום החלטתו הקדיש סולברג דברים לחשיבות יכולתה של מערכת המשפט להכיר בטעויות ולתקן אותן. הוא הדגיש כי מערכת המשפט היא מערכת אנושית, שאינה חסינה מפני שגיאות, וכי דווקא הנכונות לבחון מחדש הרשעה שנפל פגם מהותי בדרך אליה מחזקת את אמון הציבור.
"אין מבוכה ולא חולשה, בשפיטה – מעשה אנוש – הנכונה לבדוק את עצמה, ולהגיב לטעויות ולתקלות מהותיות שנפלו במעלה הדרך. נהפוך הוא. זהו מקור כוחה ועוצמתה", כתב. בסיום קבע: "אני מורה על קיומו של משפט חוזר בעניינו של המבקש, מיכאל שטטמן; כאן, בבית משפט זה, לפני מותב של 5 שופטים, כפי שייקבע על־ידי הנשיא עמית".
