אחרי עשור בתפקיד, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש יסיים בקרוב את תפקידו. עם זאת, הבחירה במחליף למזכ"ל נתקלת במספר קשיים – כאשר ישנה סבירות גבוהה כי הארגון הבינלאומי יישאר במשך תקופה ללא אף אדם העומד בראשו.
פרשנים בנושא האו"ם אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי הכישלון בבחירת יורש הוא בחלקו תוצאה של הליך בחירה ארוך ואטום המבוסס על הצבעות חשאיות. הפרשנים הזכירו כי המועצה נדרשה לשישה סבבי הצבעה כדי לבחור בגוטרש בשנת 2016, ושהמזכ"ל הבא יידרש לתקן את האיטיות ואת הקיפאון בתהליך המיושן.
אחת הטענות שעלו בסוכנות הידיעות היא שהמדינות בעלות סכות הווטו, ביניהן גם ארצות הברית, אינן מתכוונת להתפשר ולהתגמש. זאת בזמן שישנם מספר מועמדים בעלי שורשים ערביים שהתבטאו נגד ישראל בעבר ובעד הקמת מדינה פלשתינית – מועמדים שסיכוי סביר שהנשיא טראמפ יידחה.
מגילת האו"ם אינה מתייחסת לאופן הטיפול בוואקום מנהיגותי מאחר ומעולם לא סיים מזכ"ל את כהונתו מבלי שמונה לו מחליף. "ככל שאני יודע, ב-1 בינואר, אם לא יהיה מזכ"ל, אין אף אחד שאחראי", אמר דניאל ספרן-הון, לשעבר בכיר באו"ם. "האורות יישארו דולקים ומועצת הביטחון והעצרת הכללית יוכלו להמשיך להתכנס, לפחות לזמן מה", הוסיף.
"זה קצת כמו ספינה שהקפטן שלה מת: הראשון שיתפוס פיקוד יוכל לעשות הרבה דברים, אבל יש דברים מסוימים שאי אפשר לעשות. אי אפשר לבצע מינויים בכירים. אי אפשר לנהל את התקציב", המשיך הבכיר. נעשו מספר ניסיונות להציע רפורמה חדשה לבחירה במזכ"ל – שנדחו על הסף. בתדרוך שנעשה בתוך הארגון ביקרו את ההחלטה לדחות את ההצעות בטענה שהותרת האו"ם ללא מנהיג תהיה "חסרת אחריות לחלוטין".
חמש החברות הקבועות אשר זכאיות לווטו באו"ם קיבלו את מושביהן כמנצחות מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 והן בריטניה, סין, צרפת, רוסיה וארצות הברית. בנוסף, עשר החברות האחרות במועצה נבחרות לתקופות כהונה של שנתיים לפי חלוקה אזורית. חמש החברות עמדו במהלך השנים עם ביקורת לגבי זכות הווטו שלהן, בטענה שהמצב שהיה אחרי מלחמת העולם השנייה אינו משקף עוד את המציאות הגיאו-פוליטית. אך עם זאת, 5 המדינות נשארו בכל פעם מאוחדות בהתנגדותן לשינויים במבנה.
