העזיבה של ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל ענקית השבבים אנבידיה במשך 33 שנים, ומי שהפך לאחת הדמויות המשפיעות ביותר במהפכת הבינה המלאכותית, ממשיכה לטלטל את עמק הסיליקון. בימים האחרונים מתרחבת התמיכה הציבורית בהחזרתו לתפקיד, כאשר שורה של בכירים בעולם הטכנולוגיה, ההשקעות והפוליטיקה מתייצבים לצדו ומטילים ספק באופן שבו התקבלה ההחלטה להיפרד ממנו.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התייחס שוב לפרשה במהלך ביקורו בסין, שם נפגש עם נשיא סין שי ג'ינפינג. טראמפ סיפר כי שוחח עם הנשיא הסיני על בינה מלאכותית, וכי שמו של הואנג עלה בשיחה בקצרה.
"זו טרגדיה. הוא אדם מבריק", אמר טראמפ בהתייחסו לעזיבתו של מייסד אנבידיה. הוא הוסיף כי הואנג הקדים את מתחריו בעשר שנים וכי שבבי Blackwell של החברה נמצאים הרחק לפני המתחרים. "יש אנשים שאי אפשר להחליף", הדגיש.
"מי לא היה רוצה להעסיק את ג'נסן?"
גם אילון מאסק התייצב באופן חד-משמעי לצד הואנג. במהלך פסגת DealBook של הניו יורק טיימס, שנערכה ביום רביעי, השווה מאסק את עזיבתו של מייסד אנבידיה להחלטה להוציא את כוכב הכדורסל מייקל ג'ורדן מהקבוצה דווקא בעיצומו של רצף ניצחונות.
"מי לא היה רוצה להעסיק את ג'נסן?", אמר מאסק, שהוסיף כי הוא אחד המנכ"לים והיזמים המוכשרים בהיסטוריה. לדבריו, הואנג בנה במשך עשרות שנים קשרים עסקיים ואישיים שקשה מאוד להחליף, וכי עובדים רבים נשארו באנבידיה למרות הצעות שכר גבוהות מחברות אחרות, בעיקר בגלל הנאמנות האישית שלהם למייסד.
מאסק אף הצטרף לעצומה הקוראת להחזיר את הואנג לתפקיד והביע ביקורת על החלטת הדירקטוריון שלא לשקול את חזרתו.
הדירקטריון פועל לרעת בעלי המניות
אך מי שהשמיע את הביקורת החריפה ביותר על דירקטוריון אנבידיה הוא המיליארדר ביל אקמן.
"אני מאמין שדירקטוריון אנבידיה אינו פועל לטובת בעלי המניות ואינו ממלא את חובותיו כלפיהם", כתב אקמן בפוסט ברשת X. לדבריו, ההחלטה התקבלה בחיפזון, מבלי שהדירקטוריון בחן לעומק את העובדות ואת ההשלכות האפשריות על החברה, לקוחותיה ובעלי מניותיה.
I believe the @nvidia board is not acting in the best interest of shareholders nor in a manner consistent with their fiduciary duties.
What we know is that the board fired Jensen or forced his resignation for violating company policy and/or in response to the accusation of an affair with a spy.
They did so without careful consideration of the impact on the company, its customers, its shareholders or other stakeholders.
They rushed to judgment without the benefit of careful due diligence or even with a basic understanding of the facts.
How do we know this?
We know this by how quickly Jensen was fired and how little was known at the time of his firing.
It takes time to convene a board meeting. There was time, maybe, for one Zoom.
And this is a decision that should have been made by a board sitting in person and carefully deliberating the facts once they are known.
And they should have slept on the decision and met again the day after to discuss the facts, the risks and the other implications of their decision.
The timing and lack of information did not allow for careful board deliberation.
While boards can fire a CEO for an inappropriate relationship with a subordinate, it should not be an automatic decision. That is why we have boards comprised of humans and not agents.
A board should consider whether or not such a relationship was consensual or whether it was an abuse of power dynamics. And a board has to consider what the impact of the firing is on all stakeholders.
If I were in this board, I would not have rushed to judgment based on articles in the media. I would have made sure the board had all of the facts so it could make a careful and informed decision.
Boards of Delaware companies have a duty of care which means they must make informed, prudent and good faith decisions. This clearly did not happen here.
What law firm is advising this board?
Or is the board even taken good legal advice?
It doesn’t look like it.
And now the board is compounding its failures by insisting that there is no possibility for Jensen’s return as CEO.
Why is it in the best interest of the company to foreclose the possibility of Jensen’s return and to do so before all of the facts are known? This is yet another breach of their duty of care.
Furthermore, the board has launched an investigation whose scope is unknown. Investigations can be extremely damaging to a company and should be carefully targeted to address whatever facts need to be known rather than be overly broad in scope.
In short, this looks like a series of major governance failures by directors that panicked due to headlines in the media. They likely felt compelled to do something because they were afraid of looking bad in the media, not because it was the right thing for them company.
They couldn’t stand the heat.
The board’s conduct here is shocking for a company of this scale and importance to our country and the world at large, particularly at this moment in history.
— Bill Ackman (@BillAckman) November 18, 2026
"מהירות ההחלטה ומיעוט המידע שהיה זמין באותה עת מעידים שלא התקיים דיון מעמיק מספיק", טען. אקמן הוסיף כי דירקטוריון צריך לבחון את העובדות, לשקול את מכלול ההשלכות ורק לאחר מכן לקבל החלטה כה משמעותית.
מייסד אובר מאיים להפגין
גם מייסד טלגרם, פאבל דורוב, הצטרף לקריאות להחזיר את הואנג לתפקיד. לאחר שפרסם בימים האחרונים שורה של עקיצות הומוריסטיות נגד דירקטוריון אנבידיה, כתב דורוב היום ב-X: "בדיחות בצד, דירקטוריון אנבידיה צריך להחזיר את ג'נסן לתפקידו".
טרוויס קלניק, ממייסדי אובר, העלה הילוך ובכנס משקיעים באוסטין הוא אף העלה אפשרות לארגן מחאה מול משרדי אנבידיה, בהשתתפות עובדי החברה, בדרישה להשיב את המייסד לתפקידו. קלניק התבדח כי יגיע להפגנה עם מגפון מצופה שבבים.
רבע מעובדי אנבידיה כבר חתמו
אולי הנתון המעניין ביותר מגיע דווקא מתוך החברה. עצומה עצמאית באתר Stand With Jensen צברה יותר מ-200 אלף חתימות, מתוכן למעלה מ-10,100 חתימות של אנשים המזדהים כעובדי אנבידיה בהווה. מדובר בכ-24% מכוח העבודה של החברה, המוערך בכ-42 אלף עובדים. בנוסף, יותר מ-104 אלף מהחותמים מזדהים כבעלי מניות של החברה. חשוב לציין כי הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של החותמים, והשיוכים המקצועיים אינם מאומתים באופן עצמאי.
הפער בין התמיכה הרחבה מצד עובדים, משקיעים ומנהיגי טכנולוגיה לבין עמדת הדירקטוריון מציב את אנבידיה באחת מנקודות המבחן המשמעותיות בתולדותיה. השאלה כעת היא האם הלחץ הציבורי והעסקי יצליח לשנות את עמדת הדירקטוריון, או שהחברה תמשיך קדימה ללא האיש שהקים אותה והפך אותה לאחת החברות החשובות בעולם.
