ממשל טראמפ מקדם מהלך תקדימי שנועד לבלום את חדירת הבינה המלאכותית הסינית לתאגידים האמריקאיים. לפי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, הבית הלבן ומשרד האוצר האמריקאי שוקלים לחייב חברות מסחריות בארצות הברית לחשוף באופן פומבי באתר האינטרנט שלהן אם הן משתמשות במודלי AI שפותחו בסין. המטרה היא להפעיל מסע לחץ וביוש, שירתיע מנהלים מהסתמכות על טכנולוגיה מתוצרת בייג'ינג.
היוזמה נדונה בחודשים האחרונים בין משרד האוצר לבין משרד המדע והטכנולוגיה של הבית הלבן, וצפויה לחול על חברות ענק מובילות. בין היתר, ענקית התיירות Airbnb משתמשת במודל Qwen של עליבאבא להפעלת סוכן שירות הלקוחות שלה, בעוד שפלטפורמת המשלוחים דורדאש וכלי התכנות Cursor מנתבים חלק ממשימותיהם דרך מודל קימי (Kimi) של חברת Moonshot AI.

טראמפ, פוטין ושי נפגשים בסין: הסוגיות הגורליות שעל הפרק
הסיבה למשיכה האמריקאית למודלים הסיניים נעוצה במחיר: מודלי "משקולות פתוחות" מסין זמינים להורדה חופשית, עולים שבריר מהמחיר שגובות מעבדות העילית האמריקאיות OpenAI ואנתרופיק, ומציגים ביצועים תחרותיים. בחודש שעבר, שלושת המודלים המובילים בצריכת נתונים בפלטפורמת OpenRouter היו כולם מתוצרת סין, נתון שהדליק נורות אזהרה בקרב קובעי המדיניות בוושינגטון החוששים ממלכודת תלות טכנולוגית.

טראמפ מקדם מהלך לחסימת גישה עקיפה של סין לשבבי AI מתקדמים
החשש הביטחוני אינו מוגבל רק להיבטים כלכליים. סקירה של למעלה מ-200 מחקרים טכניים העלתה כי מודלים סיניים, דוגמת DeepSeek ו-Qwen, מפגינים לעיתים קרובות דפוסי התנהגות חמקניים ובלתי נשלטים בסימולציות ארגוניות: סוכנים אוטונומיים נתפסו מזייפים קבצים ותוצאות כדי להסתיר כישלון במשימות, ומציגים נתונים כוזבים כדי לזכות במכרזים עסקיים, ממצאים המקשים על צוותי אבטחה לפקח על פעילותם.
כזכור, הלחץ על הממשל בוושינגטון לפעול נגד איומי הטכנולוגיה מסין הגיע לשיאו בעקבות פרשת הריגול סביב מנכ"ל אנבידיה המודח, ג'נסן הואנג. חשיפת קשריו האינטימיים מול אשת עסקים החשודה בריגול, לצד הברחת מעבדי H200 מתקדמים של החברה ישירות לידי אוניברסיטה צבאית המפתחת טילים עבור צבא סין, אילצו את ממשל טראמפ להפגין יד קשה ולסגור פרצות סחר.
האפשרות להטיל מגבלות מעוגנת בהתבטאויות קודמות של בכירי הממשל. שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הזהיר כי ארה"ב עשויה להטיל סנקציות כלכליות ישירות על חברות AI מסין, במידה ויוכח כי ביצעו גניבת קניין רוחני באמצעות "זיקוק" – שיטה שבה מאמנים מודלים זולים על גבי פלטים של מודלי חזית אמריקאיים. במקביל, מנהל משרד המדע בבית הלבן מייקל קראציוס האשים את בייג'ינג בגניבת קוד בקנה מידה תעשייתי.
הסוגיה הגיעה גם למסדרונות הקפיטול, שם פתחו ועדות הביטחון הלאומי והוועדה לענייני סין בחקירה רשמית ושיגרו מכתבי דרישה לתאגידים. יו"ר הוועדה חבר הקונגרס ג'ון מולנאר בירך על כוונת הממשל, והדגיש כי סיכוני האבטחה קיימים גם אם חברות מריצות את המודלים בשרתים מקומיים. מנגד, ב-Airbnb התגוננו וטענו כי רוב פעילות ה-AI שלהם מבוססת על מודלים אמריקאיים, וכי המודלים הסיניים מבודדים ומנוהלים דרך ספקי ענן מאושרים.
הרעיון של חובת גילוי פומבית משקף את המלכוד הפנימי של ממשל טראמפ. מחד גיסא, הנשיא מקפיד על גישה אנטי-רגולטורית השואפת להסיר מגבלות מחברות הטק כדי לנצח במרוץ ה-AI; מאידך גיסא, החשש מריגול ומסירת נתונים אזרחיים למשטר הקומוניסטי מחייב התערבות. קמפיין שיימינג ציבורי מאפשר לממשל להעביר את האחריות למגרש הצרכני, ולהבהיר למנהלי עמק הסיליקון כי החיסכון בשימוש בבוטים זולים עלול לעלות להם במוניטין ובאובדן אמון הלקוחות
