דלג לתוכן הראשי
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק
ד"ר איתן לסרי
ד"ר איתן לסרי


בזמן שישראל עסוקה בבחירות: ארדואן מסמן את היעד הבא

בזמן שישראל שקועה במאבקים פוליטיים, אנקרה מנצלת את היחלשות חיזבאללה והוואקום בלבנון כדי לבסס אחיזה אסטרטגית באזור • מהשתלטות על תשתיות ומסדרונות סחר ועד האפשרות להצבת כוחות טורקיים בגבול ישראל - ארדואן מקדם מהלך רחב שעלול להפוך את המלחמה הקרה לעימות ישיר


ביקורו של בילאל ארדואן בביירות חושף תוכנית טורקית רחבה לניצול הוואקום הפוליטי והיחלשות חיזבאללה: השתלטות על תשתיות, הקמת מסדרונות סחר עוקפי ישראל והצעה להציב כוחות בדרום לבנון. בעוד אנקרה נערכת ליום שאחרי 2028 ומבססת אחיזה בלבנון ובסוריה, בלי אסטרטגיה לאומית ותיאום עם וושינגטון – "המלחמה הקרה" עלולה להפוך לעימות ישיר מול ישראל.

עבודות בגבול לבנון | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90

בזמן שהמערכת הפוליטית בישראל שקועה במאבקי בחירות, בעיכול התוצאות ובמשא ומתן קואליציוני להקמת ממשלת אחדות או צרה, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ממשיך לקדם מהלכים אסטרטגיים להרחבת השפעתה של אנקרה ולעיצוב הסדר האזורי במזרח התיכון. ביטוי מובהק לכך ניתן השבוע בביקורו החריג בלבנון של בנו, נג'מטין בילאל ארדואן, בליווי אנשי עסקים ונציגי מוסדות טורקיים, ובפגישותיו עם צמרת ההנהגה בביירות – בהם הנשיא ג'וזף עאון, יו"ר הפרלמנט נביה ברי והמנהיג הדרוזי וליד ג'ונבלאט.

הביקור, שתואם עם הרשויות הלבנוניות ונערך בהזמנת סגן ראש הממשלה טארק מיטרי, אינו מסתכם בדיפלומטיה שגרתית או בפעילות פילנתרופית, חרף ניסיונות בביירות ובאנקרה לצנן את משמעויותיו הפוליטיות. מאחורי ההצהרות הרשמיות על קידום מסחר, השקעות ושיקום, שנועדו גם לסייע להנהגה הלבנונית למצות כל מקור תמיכה חיצוני – פועלת אנקרה למלא את הוואקום שנוצר במדינה לנוכח המשבר הכלכלי החריף, היחלשות חיזבאללה והריק בהנהגה הסונית המקומית.

אילוסטרציה | צילום: קנבה

במישור הכלכלי והתשתיתי, טורקיה לוטשת עיניים לנכסים אסטרטגיים בצפון לבנון, ובראשם נמל טריפולי (מעוז סוני מרכזי הסובל מעוני רב), שדה התעופה רנה מועווד באזור קליעאת ומקורות האנרגיה של המדינה. לצד זאת, נבחנת יוזמה אזורית שאפתנית להקמת מסדרון רכבות שיחבר בין סעודיה לטורקיה דרך סוריה ולבנון. מהלך כזה עשוי להפוך את אנקרה לצומת מסחר מרכזי ולהעמיד חלופה תחרותית למסדרונות כלכליים אחרים, לרבות המסדרון ההודי-מזרח תיכוני-אירופי (IMEC) שבו ישראל צפויה למלא תפקיד מפתח.

ההתקרבות הזו נשענת גם על שיפור היחסים בין אנקרה לריאד. על פי הערכות באזור, סעודיה – הפטרונית המסורתית של המחנה הסוני בלבנון, העניקה לביקור ברכת דרך שקטה מתוך ראייה של שיתוף פעולה אזורי, אף שקיימות הסתייגויות מקומיות מחלק מהמפגשים. במקביל, טורקיה מרחיבה את פעילותם של מוסדות חינוך, עמותות וקרנות סיוע – כולל בחינת אפשרות לספק שירותים לאוכלוסיות פלשתיניות כחלופה חלקית לאונר"א, לצד הבטחות לשיקום כפרים שנפגעו במלחמה. ארדואן יודע היטב שמי שמעניק חינוך ורווחה למעמד הנמוך בונה נאמנות והשפעה ארוכת טווח בדיוק כפי שעשה עם מפלגתו (AKP) בטורקיה לפני 23 שנה.

נשיא טורקיה ארדואן | צילום: רויטרס

הצבת כוחות בדרום לבנון: נורת אזהרה ביטחונית

ההיבט המדאיג ביותר עבור ירושלים נוגע לזירה הביטחונית. על פי דיווחים בעיתון הלבנוני "אל-אח'באר" (המזוהה עם חיזבאללה), בילאל ארדואן העלה בפגישתו עם הנשיא ג'וזף עאון אפשרות להצבת כוחות טורקיים לאורך הגבול עם ישראל לאחר סיום מנדט יוניפי"ל, בכפוף להסכמה על מסגרת בינלאומית מוגדרת. זאת, לצד נכונות טורקית לצייד, לאמן ולתמוך לוגיסטית בצבא לבנון. אף שמדובר בהצעה ראשונית שנדונה ולא בהסכם רשמי, עצם העלאתה מחייבת דריכות ישראלית.

כידוע, טורקיה כבר מחזיקה כ-700 חיילים במסגרת יוניפי"ל, והרחבת נוכחותה הצבאית בדרום לבנון עלולה ליצור מאזן הרתעה חדש וסיכון לישראל, להגביל את חופש הפעולה של צה"ל ולסבך כל הסדר ביטחוני עתידי. ברוח זו, ארדואן הבן אף השמיע בפגישותיו אזהרות מפני "הפרויקט הישראלי" בלבנון ובסוריה, דרש נסיגה ישראלית מלאה מדרום לבנון והציג את טורקיה כגורם מתווך ומייצב מול כל העדות – סונים, שיעים ודרוזים, תוך הימנעות מפגישה פומבית רשמית עם הנהגת חיזבאללה.

כוח יוניפי"ל בסיור בגבול לבנון | צילום: חמד אלמקאת, פלאש 90

סוריה, "המלחמה הקרה" והיום שאחרי ארדואן

המהלכים בלבנון משתלבים במדיניות הטורקית בסוריה שלאחר נפילת משטר אסד. אנקרה פועלת לביסוס מעמדה בעיצוב הסדר החדש בדמשק, תומכת בשלטונו של אחמד א-שרע, ושואפת להשפיע על מבנה הצבא הסורי, על התשתיות ועל היחסים בין דמשק לביירות, תוך התנגדות למהלכים בדלניים בדרום סוריה.

התבססות זו מחריפה את המתיחות בין ישראל לטורקיה, שגולשת מזמן מעבר לרטוריקה חריפה או למערכה הדיפלומטית סביב עזה. כפי שממחישה התקיפה באבו א-דוהור על רקע החיכוך בסוריה, "המלחמה הקרה" בין המדינות מתחממת ועלולה לגלוש למגע צבאי ישיר. במרחב צפוף שבו פועלות שתי מדינות בעלות אינטרסים מנוגדים, טעות בזיהוי או חוסר תיאום עלולים להצית הסלמה שאיש אינו מעוניין בה.

לכך מצטרפת הזירה הפנימית באנקרה לקראת נקודת המבחן של 2028. בהערכות אסטרטגיות לעידן שאחרי ארדואן, מסתמן תרחיש של הנהגה משולבת המפצלת סמכויות תחת פיקוחו של הנשיא: שר החוץ וראש המודיעין לשעבר האקאן פידאן כמועמד הביצועי-ביטחוני; החתן סלצ'וק ביירקטר כסמל העוצמה הטכנולוגית והפופולריות הציבורית; ובילאל ארדואן כמי שאמור לשמר את המורשת האידיאולוגית והדתית של מפלגת ה-AKP, לצד המעורבות הכלכלית של החתן לשעבר בראט אלבייראק. ביקורים בינלאומיים מסוג זה בונים את מעמדו של בילאל כחלק ממוקדי הכוח של המשפחה.

גבול סוריה, ארכיון | מיכאל גלעדי, פלאש 90

ישראל חייבת להפסיק להסתכל רק על האירוע הבא

מקור האיום הטורקי על ישראל אינו מסתכם בהתבטאויותיו של ארדואן. טורקיה היא מעצמה צבאית אזורית וחברת נאט"ו הבונה סביב ישראל טבעת השפעה ולחץ רב-ממדית – בסוריה, בלבנון, בעזה ובמזרח הים התיכון, שאינה מחייבת מלחמה ישירה כדי לשנות את מאזן הכוחות. הסכנה המרכזית היא הצטברות המהלכים והאפשרות שתקרית מקומית תידרדר לעימות בין שתי מעצמות. ישראל חייבת לגבש אסטרטגיה לאומית רציפה: לשמר הרתעה וחופש פעולה, להעמיק תיאום עם וושינגטון ליצירת מנגנוני מניעת חיכוך (Deconfliction), ולחזק את הבריתות עם יוון וקפריסין לצד יוזמה מדינית. במזרח התיכון, מי שאינו מעצב את המציאות – עלול לגלות שאחרים כבר עיצבו אותה עבורו.