מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת החוק לביטול השינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, שנקבעו במסגרת הרפורמה המשפטית שקידם שר המשפטים יריב לוין, ברוב של 63 חברי כנסת שתמכו בהצעה מול 47 שהתנגדו.
הצעת החוק, שהוגשה על ידי חברי הכנסת אפרת רייטן מרום, אחמד טיבי, איתן גינזבורג וקבוצת חברי כנסת נוספים, מבקשת לבטל את תיקון מספר 4 לחוק יסוד: השפיטה, שהתקבל בשנת 2025 ושינה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת אופן קבלת ההחלטות בה.
על פי ההצעה, יבוטלו השינויים שנקבעו בחקיקה הקודמת, והרכב הוועדה לבחירת שופטים יוחזר למתכונתו שלפני התיקון. משמעות המהלך היא בין היתר החזרת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה וביטול מנגנוני הבחירה החדשים שנקבעו במסגרת הרפורמה המשפטית.
שר המשפטים יריב לוין תקף בחריפות את קידום החוק וטען כי מדובר בהליך בלתי תקין, שנועד להחזיר לוועדה מנגנון שלדבריו נגוע בניגודי עניינים. "מהי ההיסטריה והמהירות? ההליך הוא בלתי תקין כי לא ניתן זמן לממשלה לקבוע את עמדתה", אמר לוין במהלך הדיון במליאה.
לוין הזהיר מפני השלכות הביטול והוסיף: "המשמעות של הביטול הינה החזרת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה, עם כל ניגודי העניינים, וזו שחיתות".
בהמשך דבריו הבהיר שר המשפטים כי גם ביטול החקיקה לא יוכל, לטענתו, למחוק את הבעיות שנחשפו במערכת המשפט. "האמת על מערכת המשפט נחשפה במלואה. אי אפשר יותר להסתיר את האכיפה הבררנית, את שיטת חבר מביא חבר. אין שום דרך לבטל את מה שנחשף בעוצמה גדולה", הצהיר.
מנגד, יוזמת ההצעה, ח"כ אפרת רייטן מרום, הציגה את המהלך כצעד ראשון לביטול החקיקה שקודמה בשנים האחרונות במסגרת הרפורמה המשפטית. "יש רגעים שההיסטוריה מתכנסת לשנייה אחת בדוכן הזה, רגעים שבהם אנו מסתכלים לאחור ורואים תהום שעברנו בארבע השנים האלה", אמרה.
רייטן הוסיפה: "היום זוהי התחלה של ריפוי ותיקון. חוקי הביטול האלה לא נועדו להרוס, אלא לתקן. הם נועדו למחוק ארבע שנים הרסניות ומפלגות. נציג מחדש את פניה היפים של מדינת ישראל עבור כל אזרחיה".
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי התיקון שהתקבל בשנת 2025 שינה את האיזון בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, בכך שהגדיל את משקלם של נציגים שנבחרים באמצעות גורמים פוליטיים וצמצם את כוחם היחסי של נציגי המקצוע והרשות השופטת.
לאחר אישורה בקריאה טרומית, תועבר הצעת החוק לוועדה המסדרת, שתקבע באיזו ועדה בכנסת יימשך הדיון בה לקראת שלבי החקיקה הבאים. בשלב זה מדובר באישור ראשוני בלבד, והביטול טרם נכנס לתוקף.

