הפרלמנט האיטלקי אישר אמש (שלישי) חוק המעגן בחקיקה המקומית את ההגדרה הבינלאומית המקובלת לאנטישמיות, למרות מחאת גורמי שמאל שטענו כי המהלך עלול להגביל ביקורת על ישראל ולפגוע בחופש הביטוי. החוק עבר בבית התחתון ברוב של 147 תומכים מול 93 מתנגדים.
החוק מאמץ את ההגדרה של "הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה", ארגון בין-ממשלתי שבו חברות עשרות מדינות, בהן ישראל ואיטליה. הגדרה זו כוללת שורה של דוגמאות להתנהגות אנטישמית, שחלקן נוגעות למדינת ישראל, כמו שלילת זכות קיומה או השוואתה למשטר הנאצי.

איטליה בוערת: מאות נעצרו, זה הנתון החריג שמדאיג את הרשויות
אף שהחוק אינו קובע עונשים פליליים או קנסות, הוא נועד לשמש ככלי מנחה עבור מוסדות חינוך ורשויות המדינה במאבק באנטישמיות. מבקריו טוענים כי עצם עיגונו בחוק עלול ליצור אפקט מצנן על פעילות פרו-פלשתינית ועל ביקורת פוליטית.

נז"א האנטי-ישראלי הפך לשובר קופות באיטליה – והכניס מיליונים
מפלגות השמאל, ובראשן "הברית הירוקה-שמאל" ו"תנועת חמשת הכוכבים", התנגדו לחוק וטענו כי הימין מנצל אותו כדי "לחנוק ביקורת". לעומתן, ממשלתה של ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני הבהירה כי החוק נחוץ להתמודדות עם גל האלימות והאפליה, והדגישה כי ביקורת פוליטית לגיטימית על ישראל תישאר מוגנת.
מאז השבעה באוקטובר נרשם זינוק בפעילות הפרו-פלשתינית באיטליה. מפלגות השמאל תומכות באופן נרחב בתנועות המחאה הללו, בעוד ממשלת מלוני מאשימה חלק מהמפגינים בעידוד הפרות סדר.

"אנטישמיות": התנאי המקומם שהוצב בפני מורים יהודים באיטליה
לפי מרכז האנטישמיות במילאנו, נרשמו באיטליה 963 מקרי אנטישמיות בשנה שעברה, כמעט פי ארבעה ממספר המקרים שדווחו בשנת 2022. מנהל המרכז ציין כי נרשמו 18 מקרים של תקיפות פיזיות הכוללות דחיפות, יריקות או סטירות בשנת 2025, ועוד עשרה מקרים בחצי השנה הנוכחית.
ליביה אוטולנגי, נשיאת איחוד הקהילות היהודיות באיטליה, בירכה על אישור החוק ואמרה כי הוא יחזק את "הנוגדנים הדמוקרטיים" של החברה האיטלקית. לדבריה, המאבק באנטישמיות אינו קרב מפלגתי אלא מאבק של החברה כולה, שאינו יכול להיות כפוף לשיקולים פוליטיים.
למרות ההתנגדות הרחבה מצד האופוזיציה, קבוצה קטנה של חברי מפלגת הדמוקרטים נמנעה בהצבעה, בניגוד להנחיית הנהגת המפלגה להצביע נגד. הפיצול מדגיש את המחלוקות הפנימיות בשמאל האיטלקי בנוגע ליחס לישראל ולהגדרת האנטישמיות.
