ממשלת אוסטרליה הודיעה היום (רביעי) על הטלת סנקציות חדשות נגד שלושה ישראלים וארבעה ארגונים הפועלים ביהודה ושומרון, זאת יממה לאחר שבריטניה הכריזה על צעדים דומים נגד חברות ישראליות, ובמסגרת מהלך מתואם שנועד, לטענת שתי המדינות, "לבלום את הבנייה בהתיישבות ולשמר את האפשרות להקמת מדינה פלשתינית".

בעקבות הסנקציות, סון הר-מלך דורשת צעדים מדיניים נגד בריטניה
בין הגורמים שנכללו ברשימת הסנקציות נמצאים פעילת ההתיישבות דניאלה וייס ותנועת נחלה שבראשותה, ארגון אמנה, ארגון השומר יו"ש, איש ההתיישבות אליאב ליבי וכן איתמר יהודה לוי וחברת הבנייה "אייל הרי יהודה" שבבעלותו. בממשלת אוסטרליה טוענים כי הגורמים הללו היו מעורבים |בהקמת יישובים ומאחזים חדשים, בגיוס כספים ומתנדבים ובמתן תמיכה למתיישבים שלטענתה היו מעורבים באלימות נגד פלשתינים".

איום אמריקאי על בריטניה והולנד: בטלו את הסנקציות נגד ישראל
ההחלטה כוללת הגבלות כלכליות על הגורמים שנכללו ברשימה, ובהן איסור על אזרחים וחברות באוסטרליה לקיים עמם קשרי מסחר, להעביר להם כספים או להעניק להם תמיכה אחרת. הפרת הסנקציות עלולה לגרור קנסות כבדים ואף עונשי מאסר.
שרת החוץ האוסטרלית, פני וונג, הצדיקה את המהלך בטענה כי הרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון "פוגעת באפשרות להקמת מדינה פלשתינית". בממשלת אוסטרליה מתנגדים במיוחד לתוכניות הבנייה באזור E1, ממזרח לירושלים, בטענה כי הן "עלולות לפגוע ברציפות הטריטוריאלית של מדינה פלשתינית עתידית".

שעות אחרי הסנקציות הבריטיות: היועמ"שית מעכבת את מכרזי E1
הסנקציות החדשות מצטרפות לצעדים קודמים שנקטה אוסטרליה נגד גורמים ישראליים, ובהם גם השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. שרת החוץ האוסטרלית הבהירה כי ממשלתה אינה שוללת הטלת סנקציות נוספות, אף שהיא מודעת לאפשרות שישראל תגיב להגבלות החדשות בצעדים משלה.
