דלג לתוכן הראשי

הנרדף, פרק 3: מי באמת עומד למשפט - מיכאל בן ארי או המערכת?

דסק C14
דסק C14

בפרק הסיום של הסדרה 'הנרדף', ד״ר מיכאל בן ארי מתייצב לבדו מול הפרקליטות ומייצג את עצמו במשפט חייו • הוא מציג את אזהרותיו משנת 2018 על פריצת הגדר לצד תיעודי טבח 7 באוקטובר, וחושף את המחיר האישי ששילם: 'סוף סוף תראו את מה שלא רציתם לראות'


בפרק הסיום של הסדרה הדוקומנטרית "הנרדף", חבר הכנסת לשעבר ד"ר מיכאל בן ארי מתייצב למשפט חייו כשהוא מייצג את עצמו. ללא עורך דין, מול נציגי הפרקליטות, הוא מבקש להפוך את כתב האישום שהוגש נגדו לכתב אישום חריף נגד המערכת כולה, שלטענתו התעלמה מאזהרותיו.

הפרק הראשון

הפרק, הנושא את השם "משפט חייו", מלווה את בן ארי כשהוא חוקר בעצמו את השוטרים ומתמודד עם 57 סעיפי הסתה לגזענות. הוא מעלה שאלה נוקבת העומדת בלב ההליך: האם אזהרה מפני אויב הופכת לגזענות רק משום שהמערכת מסרבת להקשיב לה? "אני לא בא לכאן כנאשם, אני בא לכאן כמאשים", מצהיר בן ארי.

במהלך המשפט, מציג בן ארי באולם את הסרטונים שצילם בשנת 2018 על גבול רצועת עזה, בהם התריע מפני פריצת הגדר, חדירת מחבלים וטבח באזרחים. לצד אזהרותיו, הוא מביא את תיעודי מתקפת 7 באוקטובר, כדי להוכיח כי הדברים שבגינם הוא עומד לדין היו נבואות זעם שהתממשו באופן מצמרר.

הפרק השני

הפרק חושף גם את המחיר האישי והמשפחתי ששילם בן ארי בעקבות ההליך המשפטי, כולל הניסיונות לפגוע בפרנסתו והתגייסות בני משפחתו למאבק. "סוף סוף אוכל ללמד אתכם את מה שאתם לא רוצים ללמוד", הוא אומר, "את כל מה שאתם לא רוצים לראות – אתם תראו כאן, באופן ראייתי".

בסדרה מופיעים גם ד"ר שאול שארף, המביע חשש מהרשעה שתחשוף את "קלונם של השופטים", ויו"ר מפלגת זהות משה פייגלין, המזהיר מפני המחיר הכבד של השתקת התרעות ביטחוניות. פייגלין קושר בין מאבקו נגד הסכמי אוסלו לבין טבח 7 באוקטובר וטוען כי נוכחותו של בן ארי בכנסת הייתה יכולה למנוע את האסון.

צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

פרק הסיום נחתם במקום שבו הכל התחיל – גבול רצועת עזה, שם השמיע בן ארי את אזהרותיו שנים לפני הטבח. הסדרה מותירה את הצופים עם השאלה המהדהדת: כאשר אזהרותיו של אדם מתגשמות והוא נדרש לעמוד לדין על דבריו – מי באמת יושב על ספסל הנאשמים?