האם איזנקוט וליברמן מוכרים לחרדים הבטחות על הקרח? על רקע המאמצים הפוליטיים של הקואליציה הנוכחית לגבש מתווה שיסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות וימנע הליכי אכיפה ומעצרים נגדם, עולה השאלה המרכזית האם מהלך כזה יכול לעמוד במבחן החוקתי.
עיון בחוות הדעת שהגיש הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון בינואר 2026, בעת שניסתה הכנסת הקודמת לקדם חקיקה דומה, מציב תמרור אזהרה בוהק בפני מקבלי ההחלטות ומלמד על המורכבות המשפטית העמוקה של המהלך.

איזנקוט על חוק הגיוס: "נחפש פשרות – אך לא יהיה ויתור"
בסקירה המשפטית שהוכנה בזמנו לקראת הדיונים בהצעת חוק שירות ביטחון, נבחנה האפשרות להעניק חנינה רטרואקטיבית ולבטל צווי גיוס והליכים משפטיים שכבר ננקטו נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו בלשכות הגיוס.
עמדת הייעוץ המשפטי לוועדה הייתה נחרצת: "סעיף זה מוקשה ביותר מבחינה חוקתית. מדובר בהסדר חריג ביותר, שאינו עומד לכלל האוכלוסייה החייבת בהתייצבות".
בחוות הדעת נקבע עוד כי "פעולה חקיקתית להתערבות רטרואקטיבית, בדיעבד, בהפעלת שיקול הדעת הצבאי, לאיון מהלכי גיוס שהוחלו ולאיון נפקויותיהם המשפטיות של אותם צווים – חותרת תחת שלטון החוק, מייצרת פגיעה קשה וחמורה בעיקרון השוויון בפני החוק, ופגיעה חמורה לא-פחות בעיקרון הפרדת הרשויות בין הרשות המחוקקת לזו המבצעת".

ליברמן בוועדת החוץ והביטחון: אין כרגע מתווה לחוק הגיוס
עוד התריע הייעוץ המשפטי במסמך מפני ההשלכות הישירות של ביטול הליכים ופסקי דין קיימים, וכתב כי "המשמעות הישירה הנובעת מכך, היא שמי ש'עבר על החוק' לכאורה, מקבל חסינות מלאה. קביעה חריגה זו נוגסת בעקרונות החובה לקיים את הוראות החוק".
בנוסף, צוין בחוות הדעת כי התערבות מסוג זה "חותרת תחת הצורך הביטחוני ויכולתו של הצבא לעמוד במשימותיו", וכי "רכיב זה עומד גם בסתירה ברורה לפסיקתו של בית המשפט העליון בבג"ץ 5819/24 הנזכר, שבו הורה בית המשפט לממשלה לקיים תוכנית אכיפה אפקטיבית ולהציג צעדי אכיפה אישיים".
כעת, כאשר הקואליציה הנוכחית נדרשת שוב לסוגיית המעצרים וההליכים המשפטיים נגד בני הישיבות, התקדים המשפטי מהכנסת הקודמת מבהיר כי מרחב התמרון החוקי מצומצם ביותר.

ליברמן: חוק הגיוס יעבור 3 תחנות – הרמטכ"ל, בג"ץ והרב לנדא
נראה כי כל ניסיון חקיקתי למחוק בדיעבד צווים או להעניק חסינות מהליכי אכיפה שכבר החלו, צפוי להיתקל בהתנגדות חריפה מצד הייעוץ המשפטי של הכנסת, ובסבירות גבוהה גם לפסילה על ידי שופטי בג"ץ.

