דלג לתוכן הראשי
צילום: פלאש 90, גילי יערי
צילום: פלאש 90, גילי יערי

הרים גדר והטיח אותה בשוטר: מפגין נגד הרפורמה המשפטית הורשע

אפרת ברינר
אפרת ברינר

בית משפט השלום בירושלים הרשיע את גיא אלכסנדר טגליכט בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ובהתקהלות אסורה, בעקבות אירוע אלים שהתרחש במהלך הפגנה נגד הרפורמה המשפטית במרץ 2023 • על פי הכרעת הדין, המפגין הרים גדר מתכת צהובה בשתי ידיו, סובב אותה לעבר שוטרים ודחף אותה בעוצמה תוך שימוש ברגלו השמאלית כדי להגביר את הפגיעה • השופט ארנון איתן קבע כי עדות הנאשם הייתה מיתממת ולא מהימנה


בית משפט השלום בירושלים הרשיע היום (שלישי) את גיא אלכסנדר טגליכט בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ובהתקהלות אסורה, בעקבות אירוע אלים שהתרחש בהפגנה נגד הרפורמה המשפטית בירושלים בחודש מרץ 2023. השופט ארנון איתן קבע בהכרעת הדין כי הנאשם הרים מחסום מתכת, סובב אותו לעבר שוטרים שעמדו במקום ודחף אותו בעוצמה, תוך שימוש ברגלו השמאלית להגברת הכוח – מעשה שגרם לפציעתו של אחד השוטרים ברגליו. בית המשפט דחה את גרסת הנאשם, קבע כי עדותו לא הייתה מהימנה והבהיר כי פריצת מחסומים והפעלת כוח נגד שוטרים אינן חוסות תחת הזכות להפגין.

הפגנת השמאל נגד הרפורמה המשפטית סמוך לביהמ"ש העליון בירושלים, ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

האירוע התרחש במוצאי שבת, 18 במרץ 2023, במהלך הפגנה נגד הרפורמה המשפטית שהתקיימו באותה תקופה מול בית הנשיא בירושלים. המשטרה אישרה למפגינים להתאסף מול בית הנשיא ולצעוד דרך רחוב ארלוזורוב וחלקו העליון של רחוב עזה עד לכיכר פריז, אלא שבסביבות השעה 21:30 פרצו חלק מהמשתתפים מחסומים שהוצבו באזור רחוב ברטנורא, בניסיון להתקדם לעבר בית ראש הממשלה.

שוטרים שהוזעקו למקום ניסו להדוף את המפגינים ולהחזירם למסלול שאושר. במהלך העימות הרים טגליכט גדר מתכת צהובה ודחף אותה לעבר השוטרים. הגדר פגעה ברגליו של השוטר כפיר רחימוף וגרמה לו למכות יבשות. האירוע תועד במצלמת הגוף של השוטר, והתיעוד הפך לראיה המרכזית במשפט.

הפגנת השמאל נגד הרפורמה המשפטית סמוך לביהמ"ש העליון בירושלים, ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בהכרעת הדין תיאר השופט איתן את המעשה כפי שנראה בסרטון מצלמת הגוף, וציין כי ניתן להבחין בנאשם מרים את המחסום בשתי ידיו, מנתק אותו מהקרקע, מסובב אותו לכיוון השוטרים ודוחף אותו בעוצמה, תוך שימוש ברגלו השמאלית כדי להגביר את עוצמת הדחיפה. "ניתן להבחין בנאשם מרים בשתי ידיו מחסום צהוב באוויר, מסובב אותה לכיוונם של השוטרים, ודוחף אותה בעוצמה לעברם", כתב השופט.

בהמשך קבע בית המשפט כי הרמת הגדר וסיבובה נועדו לכוון אותה לעבר השוטרים, ולא רק להזיז אותה כדי לפנות מעבר, שכן באותו שלב מפגינים אחרים כבר עברו את החסימה ולכן לא הייתה לנאשם סיבה לגעת במחסום כדי להמשיך בדרכו. השופט קיבל את עדותו של השוטר רחימוף, שסיפר כי הבחין בנאשם תופס גדר צהובה ומשליך אותה לעברו.

מחאות השמאל נגד הרפורמה המשפטית בכביש 1 לכיוון ירושלים, ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

אחת הסוגיות המרכזיות במשפט הייתה גרסתו המשתנה של טגליכט. בחקירתו במשטרה הכחיש תחילה שדחף את הגדר וטען כי השוטר הוא שהרים אותה, בעוד הוא עצמו רק ניסה לעקוף את המחסום. אלא שלאחר שהוצג בפניו הסרטון המתעד את האירוע, אישר כי הוא האדם שנראה דוחף את הגדר: "כן זה אני. אני דוחף את המחסום ומנסה לעבור. כשאני מבין שהשוטר עוצר אותי אני הולך אחורה", אמר בחקירתו. למרות זאת, בעדותו בבית המשפט שב והסתייג מהתיאור שלפיו הרים את המחסום באוויר, וטען כי אינו בטוח שזה מה שעשה. השופט דחה את ההסבר וקבע כי הסרטון מציג בבירור את פעולותיו וכי עיון בהודעתו מלמד שגרסתו לא הייתה עקבית.

בהכרעת הדין מתח השופט ביקורת גם על ניסיונו של הנאשם להסביר את הימצאות המחסומים במקום. כאשר נשאל טגליכט מדוע הוצבו הגדרות, השיב כי ייתכן שנועדו למנוע מעבר כלי רכב מטעמי בטיחות, ובהמשך טען כי לא היה ברור מדוע הוצבו המחסומים משום שמפגינים אחרים הצליחו לעבור אותם.

מחאות השמאל נגד הרפורמה המשפטית בחיפה, ארכיון | צילום: שיר תורם, פלאש 90

בית המשפט דחה את הדברים וקבע כי טגליכט, שהשתתף בעבר בהפגנות נוספות באותו אזור, היה מודע למסלול המקובל ולמגבלות שהציבה המשטרה, ואף אישר בעצמו שביקש להגיע קרוב ככל האפשר לבית ראש הממשלה. "התרשמותי כי עדותו של הנאשם הייתה מיתממת, וככזו לא הותירה רושם מהימן", כתב השופט, וציין כי גם כשהודה שהוא מופיע בסרטון, טען שמפגינים אחרים דחפו גדרות בדיוק כמוהו.

בית המשפט בחן את טענת ההגנה שלפיה מדובר היה בהפגנה חוקית וכי עצם הסטייה מהמסלול המאושר אינה הופכת את המשתתפים לעבריינים. השופט הסכים כי ההפגנה החלה כאירוע חוקי, אך קבע כי בשלב מסוים חלקים ממנה הפכו להתקהלות אסורה בעקבות פריצת המחסומים והפעלת הכוח נגד השוטרים. "בשום דרך לא ניתן לקבל פריצה של גדרות בכוח והדיפה של שוטרים הפועלים על פי דין, אלא כמעשה פסול המצוי מחוץ לתחום המחאה הלגיטימית", קבע השופט, והדגיש כי הזכות להפגין היא זכות יסוד במשטר דמוקרטי, אך אינה מעניקה חסינות מפני אחריות פלילית למעשי אלימות.

מחאות השמאל נגד הרפורמה המשפטית בכביש 1 לכיוון ירושלים, ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

ההגנה, באמצעות עורכת הדין גבי לסקי, טענה גם לאכיפה בררנית, משום שמפגינים נוספים פרצו מחסומים ודחפו שוטרים אך רק טגליכט הועמד לדין בגין האירוע, וכן טענה כי לא הוכח שההפגנה הוכרזה כהתקהלות בלתי חוקית. השופט דחה את הטענות וקבע כי קיים הבדל מהותי בין התנהלותם של מפגינים אחרים לבין המעשה שביצע טגליכט, אשר דחף מחסום בעוצמה לעבר שוטרים וגרם לפציעתו של 1 מהם. בית המשפט הפנה גם להנחיות הפרקליטות בנוגע להעמדה לדין בעקבות אירועי מחאה, שלפיהן קיים אינטרס ציבורי בהגשת כתבי אישום כאשר להפגנה נלווית אלימות.

במהלך המשפט שאלה ההגנה גם מדוע טגליכט לא נעצר מיד לאחר האירוע. השוטרים הסבירו כי באותה עת התמודדו עם מספר רב של מפגינים, וכי מעצרו המיידי היה עלול לעורר מהומה ולחייב הפניית כוחות ממשימת אבטחת האזור. השופט קיבל את ההסבר וקבע כי הנסיבות לא אפשרו לבצע מעצר במקום. בהמשך ההפגנה זיהה השוטר רחימוף את טגליכט פעם נוספת, הצביע עליו בפני מפקדו והנאשם זומן לחקירה במשטרה. בית המשפט דחה גם את הטענות למחדלי חקירה וקבע כי אין בהן כדי לפגוע בתשתית הראייתית.

בסיום הכרעת הדין קבע השופט כי הראיות מוכיחות את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר, והרשיע אותו בשתי העבירות שיוחסו לו בכתב האישום – תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתקהלות אסורה. גזר דינו טרם ניתן במסגרת הכרעת הדין.